הבלוגים התמסחרו

מחקר חדש העוסק בבלוגספירה הישראלית, טוען כי הבלוגרים הבולטים מחקים את התקשורת הממוסדת והולכים ומתקרבים אליה. לפי ההשערה הראשונית של המחקר, רבים מייחסים לבלוגים ולטרנד ה-Web 2.0 יותר השפעה מכפי שיש להם במציאות. בפועל, התקשורת הממוסדת המסורתית ממשיכה להוביל את המושכות.

המחקר, שכותרתו "הבלוגספירה החברתית-פוליטית העברית, זיקתה לאמצעי התקשורת הממוסדים ותרומתה לשיח הציבורי במדינת ישראל", נערך בימים אלו על ידי ד"ר עטרה פרנקל פארן, מרצה לתקשורת ולמדע המדינה במכללת ספיר ובאוניברסיטת בר אילן, וד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מאוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת ברנדייס.

נכון לרגע זה, סבורות החוקרות, רוב הציבור בעולם ובישראל כלל לא יודע מה פירוש המילה 'בלוג' ומספר מצומצם בלבד של בלוגים דנים בנושאים פוליטיים-חברתיים. בלוגרים מעטים זוכים לעיקר תשומת הלב ו"אלו, לא פעם, מקיימים קשרים סימביוטיים עם התקשורת התאגידית, כושלים ביכולת לשמש ככח מתקן והופכים לחיקוי החוסה תחת כנפי התקשורת הממוסדת" - כלומר, עיתונאים בעצמם או כאלו שמתגייסים לעבודה בעיתונות בעקבות הבלוג שלהם.

הרוב - פקאצות

לטענת החוקרות, הביטוי העצמי המקוון כפי שהן רואות אותו אינו חתרני כפי שמקובל אולי לחשוב, אלא מבוסס על האמונה שיש כשרון גם מחוץ להוליווד, שתשוקה מפצה על תעודות, ושכל אחד מאתנו יודע משהו שיכול לעזור למישהו, איפה שהוא. אלא שמכאן ועד העצמה גלובלית ודמוקרטיזציה של השיח הציבורי המרחק רב.

"השערת המחקר היא שהבלוגים שמקבלים את כל תשומת הלב לא שומרים על תפיסה פופולרית של תקשורת אלטרנטיבית או תקשורת 'אחרת'", אמרה לנו ד"ר עטרה פרנקל-פארן. "ברגע שבלוג הופך מפורסם ומדובר, דה-מארקר או כלי תקשורת אחר 'קונים' אותו. בארץ, הקונספט של בלוגים כתקשורת מחתרתית התמסמס. הרוב הבולט של הבלוגים בעברית הוא של פקאצות, שלא מעוררות שיח דמוקרטי או פוליטי, ולא תורמות באופן משמעותי לתקשורת".

המחקר יוצג בכנס השנתי הקרוב של איגוד האינטרנט הישראלי, שיתקיים ב- 19-20 בפברואר 2007. התוצאות הסופיות יתפרסמו, ככל הנראה, רק בקיץ הקרוב.