אדיוס לדיסקט

אחרי קלטות הווידאו, הגיע גם תורם של הדיסקטים להיעלם מן העולם ולהיוותר זכרון נוסטלגי בראשם של גיקים ותיקים. לאחר 36 שנות קיום ומיליארדי יחידות שנמכרו - החליטו גופים שונים בעולם להפסיק לשווק כוננים ודיסקטים.

בבריטניה למשל, הודיעה קמעונאית המחשבים המובילה כי תפסיק לשווק כוננים ודיסקטים, ואילו מגזין PC World, שנהג לחלק למנויים תוכנות על גבי דיסקטים - הודיע כי יפסיק אף הוא את השימוש בטכנולוגיה. "ה-Floppy אינו תחרותי עוד", אמר בריאן מאגרת' מ-PC World בראיון לאתר Metro.

ה-Floppy נחשב בעבר - בטרם הגיעו לעולם תקליטורים, צורבים וזכרונות USB חיצוניים - לאמצעי הגיבוי האולטימטיבי. הוא היה קטן (9 ס"מ), זול ונוח לנשיאה. הדיסקט הראשון, שהושק על ידי IBM בשנת 1971, היה חפץ גמיש בגודל 20 ס"מ, שהכיל 100 קילובייט בלבד. עשר שנים מאוחר יותר הציגה סוני את הדיסקטים "החדשים".

אבל היתרונות הפכו במהרה לחסרונות: הדיסקטים התגלו כמדיה לא אמינה במיוחד, נוחה להיפגע והכי חשוב - קטנה מלהכיל את המידע. בעולם של היום, בו הנתונים שאנו משתפים ומגבים הם סרטוני וידאו, תמונות וקבצי MP3 ששוקלים עשרות עד מאות גי'גהבייט, אמצעי אחסון בנפח 1.44 מגהבייט הופך חסר כל ערך.

אם בשנת 98 נמכרו בעולם שני מיליארד דיסקטים וכל מחשב היה מצויד בכונן A, אשתקד נמכרו בעולם 700 מיליון יחידות בלבד, ורק 2% מהמחשבים כללו עם כונן מתאים. החברות דל ואפל אגב, ויתרו על הכוננים הללו כבר ב-2003.