הסנאטור שצומח מהרשת

כמו מייקל בלומברג ובעלי ממון אחרים שהחליטו ללכת לפוליטיקה האמריקנית, נד למונט, יזם טלוויזיה בכבלים, החליט שגם הוא רוצה.

היריב שלו במרוץ לסנאט על אחד המושבים של מדינת קונטיקט מטעם המפלגה הדמוקרטית, הוא אגוז קשה לפיצוח: הסנאטור המכהן ג'ו ליברמן, מי שהתמודד בהצלחה על תפקיד סגן הנשיא מטעם המפלגה הדמוקרטית בשנת 2000.

אלא שבימים האחרונים החל הפער בין השניים להצטמצם משמעותית משלושים אחוזי יתרון לליברמן לאחוזי יתרון בודדים לטובתו, בעיקר בזכות כח מסייע מפתיע שקיבל למונט: הבלוגרים.

ליברמן, שתומך בהמשך הנוכחות האמריקנית בעיראק ובמדיניות של ממשל בוש, מתבלט בזכות דיעותיו הימניות בתוך המפלגה הדמוקרטית, אבל גם מושך אליו לא מעט אש בשל כך. בלוגרים רבים זועמים על כך שהוא סוטה מדרכה של המפלגה ומביע דעות אשר אינן אהודות. כתוצאה מכך, מיהרו רבים מהם לתמוך בלמונט, הן תדמיתית, באמצעות תגובות ופרסומים בבלוגים והן כספית, על ידי תרומות ברשת.

נכון לרגע כתיבת שורות אלה, הצליח למונט לגייס קרוב ל-40 אלף דולרים באמצעות הרשת. כמו כן, האתר שלו, הכולל גם בלוג בו הוא מספר על הקמפיין שלו, יוצר לו תדמית חייה ועדכנית בהרבה מזו של יריבו המזדקן. חוסר הבנתו של ליברמן את האינטרנט עלול לעלות לו במשרתו בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית שיתקימו עוד שישה שבועות.

עידן חדש בפוליטיקה האמריקאית

למונט הוא מסמניה של פוליטיקה חדשה במפלגה הדמוקרטית, אשר זונחת את ההיררכיה המפלגתית מאחור ושואבת את מרכז כוחה ותמיכתה מרשת האינטרנט, ישירות מהאנשים. הבלוגרים הם מעצבי דעת הקהל החדשים.

עיתון הגארדיאן מספר כי התופעה החלה עם מסע הבחירות של הווארד דין לראשות המפלגה הדמוקרטית. הוא עצמו אומנם הפסיד אז, אך תופעת ההשפעה של בלוגרים רק הלכה והתחזקה: מנהיג הדמוקרטים בסנאט השתתף בועידה של בלוגרים שהתקימה בלאס וגאס ונשא בה את הנאום הראשי, הילרי קלינטון שכרה את שירותיו של בלוגר ידוע לנהל בעבורה את התעמולה האינטרנטית ומארק וורנר, ממועמדי המפלגה הבולטים לנשיאות ב-2008, ערך לכבודם מסיבה בשווי של 50,000 דולר והטביע אותם בשוקולד ובשמפניה.

אם יזכה למונט במירוץ לסנאט וידיח את ליברמן מכסאו, יהא זה סימן לשינוי משמעותי בפוליטיקה האמריקנית. אריאנה הפינגטון, בעלת הבלוג הפינגטון פוסט, תיארה זאת באופטימיות: "זה יביא את הקץ לשליטת היועצים שהריצו קמפיינים עם סקרים וקבוצות מיקוד, את קיצה של הדרך שהרגה את רוח הפוליטיקה שלנו".