חדל בזבזת ברשת

אתם מתקשרים לאמא או אבא, חבר או חברה, אבל הם בכלל בבריכה, בישיבה או סתם נגמרה להם הסוללה. אם אין להם תא קולי – מה טוב. אם יש להם תא קולי, יש שתי אפשרויות. אחת, היא להשאיר הודעה ולשלם את עלות השיחה. השנייה, לנתק, ועדיין לשלם את עלות השיחה. ככה זה, גם אם הגעתם לתא קולי שמעולם לא חפצתם להגיע אליו (מה לעשות שאתם מעדיפים לדבר עם בני אדם ולא עם מכונות), אתם עדיין משלמים. ואך אחד אפילו לא שאל אתכם.

למזלכם אינכם לבד. מניתוח הנתונים שהעבירו חברות הטלפוניה למשרד התקשורת עולה כי שיחות שאורכן עד 3 שניות מהוות כ-11% מתוך כלל השיחות המבוצעות ברשתות הטלפוניה, ושיחות שאורכן עד 6 שניות מהוות כ-18.2% מכלל השיחות. מן הנתונים הללו מסיקים במשרד התקשורת שעלות הניתוב לתא הקולי עבור הצרכנים נאמדת בכ-100 מיליון ₪ בשנה.

לפיכך הודיע היום המשרד כי הוא יוצא בשימוע בסוגיית התא הקולי. במסגרת השימוע מפרסם המשרד את עמדתו ומאפשר לחברות הטלפוניה למסור בכתב את עמדתן. עמדת משרד התקשורת היא כי שיש לחייב את חברות הטלפוניה הניידת והנייחת להשמיע למתקשר ששיחתו נותבה לתא קולי הודעה קולית, שאחריה יוכל לבחור בין ניתוק ללא חיוב, לבין השארת הודעה וחיוב עבור השיחה.

על פי הודעת משרד התקשורת "שיחות רבות של מתקשרים ברשתות השונות מנותבות לתא קולי, מבלי שלמנוי המתקשר ניתנת האפשרות להימנע מכך, גם אם אינו מעוניין להשאיר הודעה. המצב כיום הוא שלמתקשר אין כל אפשרות בחירה אם להיות מנותב לתא קולי או לא. התשלום הנכפה על הצרכן ברשתות הסלולר הינו, במקרה הטוב, חמישית מן התעריף לדקת שיחה, שכן בדרך כלל החיוב מבוצע לפי יחידות זמן בנות 12 שניות, ובמקרה הפחות טוב, התשלום מגיע לכדי חיוב של דקת שיחה".

מבזק נמסר בתגובה "בשלב זה אין לנו כל התייחסות לנושא". מהוט נמסר כי טרם התקבלה אצלם פניה רשמית ממשרד התקשורת ולכן אינם יכולים להגיב. תגובה יתר החברות לא התקבלה עד מועד פירסום הכתבה.