גוגל: הקריזות של הממשלה לא צריכות לעניין אותנו

חצי שנה לאחר שנתבקשה ממשרד המשפטים לחשוף בפניו נתונים מתוך מאגר הנתונים שלה, וחודש לאחר שהוגש נגדה צו בית משפט, הגישה גוגל מסמך המפרט את סיבותיה לסירובה לבקשה. במסמך, בן 25 עמודים, התבטאה גוגל חריפות נגד הממשלה ואמרה כי הבקשה היא "שטותית".

המטרה: להוכיח שחוקים טובים מטכנולוגיות סינון

הרקע לפניה של משרד המשפטים האמריקאי לגוגל, כמו גם לחברות חיפוש אחרות, היא סביב חוק מ-98' להגנת קטינים מפני חשיפה לפורנוגרפיה באינטרנט. חוק זה נתקע ב-2004 בצינורות המשפטיים ולא עבר אשרור, מחשש כי הוא מנוגד לחוקה האמריקאית. כעת מנסה משרד המשפטים להחיות מחדש את החוק וזאת באמצעות הוכחה כי הוא יגן טוב יותר על קטינים מאשר טכנולוגיות סינון למינהן.

המשרד ביקש מחברות החיפוש שני סוגים עיקריים של מידע. הראשון הוא כל השאילתות שבוצעו באמצעות מנוע החיפוש במשך תקופה מסוימת (בדיווח אחד דובר על תקופה בת שבוע ולטענת גוגל מדובר על תקופה של חודשיים) וכן כמות נכבדת של כתובות URL מתוך אינדקס האתרים של מנוע החיפוש (בדיווח אחד דובר על מיליון אתרים ועל פי גרסת גוגל היא נדרשה לתת את כל רשימת האתרים באינדקס שלה).

חברות אינטרנט אחרות כמו מיקרוסופט, יאהו, AOL ו-Ask Jeeves דווקא כן נאותו לבקשה של משרד המשפטים. להגנתן הן אמרו כי הסכימו לעשות זאת היות ולא ניתן ממידע זה להגיע לחיפושים שביצעו גולשים ספציפים.

לא אבירה. רק מגינה על עצמה

לפני חודש, כאשר פורסם כי גוגל מסרבת אפילו לאחר שקיבלה צו בית משפט, היא הוכתרה על ידי רבים כ"אבירת הפרטיות" (תדמית שנפגמה מהר מאד לאחר שהתגלה שיתוף הפעולה בינה לבין למשטר הקומוניסטי בסין). אולם בניגוד לתדמית זו, במסמך ששלחה לבית המשפט, גוגל פחות נתפסת כ"אבירה" ויותר כחברה שפשוט מגינה על עצמה מבחינה כלכלית ותדמיתית.

"המשתמשים בגוגל סומכים שברגע שהם מקלידים שאילתה בשורת החיפוש, לא רק שהם יקבלו תוצאות רלוונטיות, אלא גם שגוגל תשמור על פרטיותם. דרישת הממשלה להסגיר את השאילתות תיפגם באמון זה, תכביד לחינם על גוגל ולא תועיל במאומה לקידום החקירה של הממשלה", כותבת החברה במסמך אותו ניתן למצוא כאן (קובץ pdf).

אנחנו לא צריכים לשאת בנטל

עוד כותבת גוגל הממשלה לא הצליחה להוכיח כי המידע המבוקש מתאים כדי לשמש כעדות בבית המשפט. לדבריה, הממשלה אומנם צריכה את המידע הזה אבל רק כדי לפתח את ה"תיאוריות" שלה, אולם לא ניתן באמת להסיק ממנו מסקנות משמעותיות אודות יעילותה של חקיקה לעומת יעילותן של טכנולוגיות סינון. למשל, לא ניתן לדעת אם שאילת חיפוש מסוימת תחזיר כתובת URL מסוימת. כמו כן לא ניתן לדעת רק משמו של האתר האם הוא מכיל חומר פוגעני לקטינים או לא.

טענה נוספת של גוגל היא שהבקשה של הממשלה תהווה נטל כבד על גוגל. ראשית, הדבר ידרוש ממנה הסגרה של סודות מסחריים, סודות עליהם היא שומרת בקפידה. כדי לדעת בוודאות האם שאילתת חיפוש מסוימת תחזיר כתובת URL מסוימת, דרוש מידע מלא על הדרך שבה מנוע החיפוש פועל, מידע שגוגל לא מוכנה לתת.

בנוסף, הבקשה תהווה נטל על עובדי החברה. "ייתכן שהממשלה תבטל בפזיזות את הטענה הזו, אבל רק משום שהיא לא מכירה את המערכת של גוגל. אילו היא כן הכירה את המערכת, היא היתה יודעת שבקשה כזו דורשת עבודה של למעלה משבוע של המהנדסים". אולם הנטל המונח על גוגל הוא לא רק בזמן עבודה, אלא גם שבקשה זו מעמידה את גוגל בסכנה בפני תביעות משפטיות, נטל שגוגל לא מרגישה כי היא חייבת לשאת.

הדיון בבית המשפט בנושא צפוי להתקיים ב-13 במרץ.