הדור הבא של אלבומי הרשת

ניתן לראות את הטכנולוגיה הזו בכל סרט מדע בדיוני ממוצע – מחשב המסוגל לסרוק תמונה של אדם, להשוות אותה מול מאגר תמונות עצום ולקבל במהירות את שמו של האדם המצולם. במציאות, לעומת זאת, טכנולוגית זיהוי פנים עדיין לא הגיעה לרמת מתקדמות שכאלו והיא עדיין לא פופולרית בקרב משתמשים פרטיים לשימושם היומיומי.

אולם ייתכן מאד שהעתיד כבר כאן ומה שראינו בסרטי מדע בדיוני, יהיה בקרוב זמין ופתוח בפנינו. חברת סטארט-אפ אמריקאית בשם Ojos, טוענת כי פיתחה מערכת המסוגלת לזהות פרצופים מתוך תמונות דיגיטליות, לתייג אותם ולאפשר את החיפוש בהם. שם המערכת הוא Riya.

ייתכן שלא היה שווה להתייחס לחברה זו כל עוד אין עדיין מוצר מוכן שאפשר להוריד ולבדוק אותו במו ידינו. אולם פוסט שכתב מייקל ארינגטון, בלוגר הכותב את הבלוג הטכנולוגי המוערך Techcrunch, גורם ביומים האחרונים לכזו התרגשות סביב Riya עד שאי אפשר היה כבר להתעלם. בפוסט מספר ארינגטון כי הוא זכה לכבוד להיות האדם הראשון, מחוץ לחברת Ojos, שבוחן את המערכת. וההתלהבות שלו רבה.

לדבריו, המערכת משלבת מספר תכונות רבות עוצמה. הראשונה היא היכולת לזהות פרצופים של אנשים המופיעים בצילומים. השניה היא היכולת לזהות גם טקסטים המופיעים בתמונה, כדוגמת טקסטים של שלטים מצולמים או כיתוב על חולצה. כמו כן, ברגע שהמערכת מזהה פרצוף או טקסט, היא מוסיפה לו תווית (Tag). תוויות אלו מאפשרות להריץ חיפוש נוח, שישלוף מתוך כל המאגר את התמונות בהן מופיע אדם מסויים.

בשלב הראשון יש להוריד מאתר החברה תוכנה ייעודית. תוכנה זו דואגת להעלות את כל אוסף התמונות הדיגיטליות הרצוי לשרת החברה. לדברי ארינגטון תהליך זה איטי ויכול לקחת עד 4 שעות לתמונות בנפח של ג'יגה. אבל לאחר שמסתיים שלב זה, מתחיל הכיף.

Riya סורקת את התמונות ושולפת מתוכן את כל הפרצופים המופיעים בהם. עבור כל פרצוף חדש שהיא לא מכירה, היא מבקשת מהמשתמש או המשתמשת להזין את שמו. אחרי תהליך קצר של למידה, היא כבר יודעת לזהות פרצופים ולהתאים באופן אוטומטי בין השמות לבין האנשים המופיעים בתמונות.

לדברי ארינגון, תהליך הלמידה קצר ודיוק הזיהוי מדהים. הקלדה של שמו של אדם בתיבת החיפוש, תעלה בתוצאות את כל התמונות בהן אותו אדם מופיע. ככל שמאגר התמונות יהיה גדול יותר ויהיו יותר דוגמאות של תמונות מכל אדם, ככה יהפוך הזיהוי למדוייק יותר.

אם אכן טכנולוגיה זו מהירה ומדויקת כפי ארינגטון מתאר, עולה מיד החשש שהיא עלולה להיות גם מנוצלת לרעה ולהביא להפרת פרטיות. כבר קראנו מספיק ספרים וראינו מספיק סרטים שהצליחו להחדיר בנו את החשש מפני ממשלות המשתמשות בטכנולוגיות זיהוי ביומטרי מתקדמות כדי לעקוב באופן הדוק ופולשני אחר אזרחיה.

"אחת השאלות שנשאלות בחברה היא מה יקרה אם הם יגיעו לשלב שבו יהיה במאגר כל כך הרבה מידע, עד שאפשר יהיה לצלם תמונה של קהל גדול, להעלות אותה ל- Riya ולקבל באופן מידי את שמות כל האנשים המופיעים בתמונה". אך ארינגטון מרגיע. לדבריו, הטכנולוגיה שיש ל-Ojos לא מתקדמת עד כדי כך. לפחות בינתיים.

כמו כן, גם מונג'ל סהה, מנכ"ל החברה, מוסיף ומנסה להרגיע בבלוגו את החששות מפני שיתוף פעולה עם גורמים חורשי רעה. "אנחנו לא ממומנים על ידי In-Q-tel (גוף בתוך ה CIA א.ת.) או על ידי שום סוכנות ממשלתית אחרת", הוא כותב.

השוק אליו פונה השירות הוא אותם צלמים חובבים, שמחזיקים אצלם אלפי תמונות דיגיטליות עם שמות בלתי מזוהים, המוצמדים אוטומטית על ידי המצלמה. ברגע שהתוכנה תצא משלב הניסוי שלה, ניתן יהיה להוריד אותה בחינם מאתר החברה. כמו כן, מתכוונת Ojos, למכור את הטכנולוגיה שלה לשירותי שיתוף תמונות דיגיטליות אחרים.

בינתיים, פיתוח התוכנה נמצא רק בשלב אלפא. היינו, רק מעט מאד אנשים יכולים להיות נסיינים שלה. מנכ"ל החברה כותב כי מחשש שהשרתים יקרסו, הם פותחים את השירות רק לעשרה אנשים בכל פעם. אם אין לכם סבלנות ואתם רוצים להשתתף גם בניסוי, שלחו מייל מנומס לחברה, בבקשה שתצרף אתכם לניסוי.