פרות בקוד פתוח
את הרפתנים המשופמים במגפיים עומדים להחליף הפינגווינים של לינוקס
בתור מי שגדל בסביבה עירונית, אם יש דבר שממש ריגש אותי בתור ילד אלו הגיחות למשפחה שהייתה לי בקיבוץ, או ליתר דיוק לרפת בקיבוץ. הניחוח של החציר, יחד עם דמותם המסוקסת של הרפתנים ממש גרמה לי לרצות להיות קיבוצניק. עבר לי. ועכשיו מתברר שגם הרפתנים תיכף יעברו מהעולם ויפנו את מקומם לפינגווינים.
חברת DeLaval השוודית, העוסקת בפיתוח ציוד למחלבות כבר 122 שנים, פיתחה מערכת חליבה רובוטית מבוססת לינוקס. מערכת החליבה ההתנדבותית (VMS) מאפשרת לפרות לבחור מתי הן רוצות להיחלב ומאפשרת לרפתנים לנהל אורח חיים יותר עצמאי, כזה שלא מכריח אותם להתייצב לחליבה בשעות קבועות.
החברה, אותה ייסד הממציא השוודי גוסטף דה לוואל ב-1883, מוכרת מגוון מוצרי "נוחות לפרות" שמטרתם להגביר את תנובת החלב. לטענת החברה מערכת VMS אחת יכולה להספיק לחלוב עדר של 60 פרות שלוש פעמים ביום.
כאשר פרה מחליטה שהגיע זמנה להיחלב, היא נכנסת לתא בידוד שבו היא מזוהה. אם עבר מספיק זמן מאז החליבה האחרונה שלה, הפרה מורשית להיכנס לשטח החליבה שם היא גם מקבלת תוספי מזון. זרוע רובוטית רב תכליתי מגיעה אל עטיניה, בהנחיית רגשי לייזר ומצלמות דיגיטליות, מנקה ומייבשת כל עטין בנפרד לפני שהיא מצמידה את כוסות החליבה עצמן.
המערכת עוקבת בדיוק נמרץ אחר זרימת החלב, הכמות שלו וזמן החליבה בכל אחד ואחד מארבעת העטינים, ומשווה את הנתונים לנתונים קודמים. נתונים שאינם חופפים מדווחים לרשויות (פרוייקה הרפתן) ועשויות להוות סמן מוקדם לחולי או פציעה.
לאחר החליבה מחטאה המערכת את כוסות החליבה ורוחצת את הפרה. לאחר מכן נפתח השער והפרה עוברת אל אזור ההאכלה והמערכת מכינה את עצמה לקראת חליבת הפרה הבאה.