רץ ברשת - "הלך מאתנו אדם יפה עם לב רחב ורחום". אמילי מואטי סופדת לחברתה רונית אלקבץ

יש מעט מאד אנשים שחלפו בחיי שכל פגישה איתם, לא משנות הנסיבות - היה בהן יופי וזו המילה שמלווה אותי מהבוקר, יופי על כל הטיותיו, הלך מאתנו אדם יפה עם לב רחב ורחום.
זה היה לפני יותר מעשר שנים, מסיבת עיתונאים באזור פיגאל בפריז בה התקיים פסטיבל הקולנוע הישראלי. פסטיבל קטן באותם ימים, שנלחם כל שנה על קיומו, התכבד להודיע כי רונית אלקבץ שכבר אז היתה שם דבר בצרפת, נענתה לבקשתינו לשמש נשיאה של כבוד.
הגיעו העיתונאים והגיעו אנשי הפסטיבל והאויר היה מתוח ושמח, כמעט חלום אבל מציאותי ומוחשי לחלוטין.
הסתיים שלב ההתמנגלות והאירוע התחיל, רונית התיישבה שם יפה עד כאב, עדינה בחכמתה הכובשת, חידתית ומרתקת, כמו אור שנדלק פתאום, כמו גשם ראשון כמו נווה מדבר איש לא עמד בקסם, גם הציניקנים והביקורתיים שבעיתונאים.
כי היא היתה בעיני מי שאהב אותה, מי שזכה להכיר אותה, רחוקה שנות אור מתדמית הדיווה, היא היתה מלכה אמיתית, היתה התגלמות של כל מה שיפה ורך בבני אדם.
הבוקר התקשר בן זוגי, כשהייתי בדרכי לתכנית של לוסי האריש "קיבלת הודעה?" שאל מודאג, "לא" המשכתי שמחה ועולצת ואז הוא אמר את זה ואיכשהו הדבר הראשון שעלה לי ממנה זה אותה רוקדת בחתונתי הראשונה לצלילי דלידה,
כל כך מלאת חיים לבדה ברחבה בשמלה שחורה דקיקה וזה מוזר כי לא ממש יצא לי לצפות בקלטת החתונה שלי ובכל זאת הזיכרון הזה של אדם שלא דומה לאף אחד, רוקד לבדו לצלילי דלידה.
איזה קסם חמקמק היה ברגע הזה ובתנועות העדינות שלה, כל כך רציתי שיהיה לי משהו מהאדם הנפלא הזה.