המשכנתאות יזנקו, האבטלה תעלה: הריבית לא עוצרת
בנק ישראל הודיע על העלאת הריבית בפעם השביעית ברציפות ב-0.5% לרמה של 3.75%. המשמעות: משיכות היתר והחזרי המשכנתאות שוב יתייקרו וכמות המפוטרים תגדל. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, העריך כי האינפלציה תעלה - והוסיף: "ייתכנו העלאות ריבית נוספות בקרוב - עד לעצירה של עליות המחירים"
האתגר הכלכלי של הממשלה החדשה: בנק ישראל העלה היום (שני) בפעם השביעית ברציפות את הריבית במשק, הפעם ב-0.5%, לרמה של 3.75% - הגבוהה ביותר מאז 2008 - והמשמעות היא שהתשלומים על משיכות היתר וההחזרים החודשיים של המשכנתאות שוב יתייקרו. בבנק ישראל מיהרו לומר שהתהליך לא צפוי להסתיים בקרוב. נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, שוקל להעלות שוב את הריבית פעם נוספת כבר בחודש הבא, אם לא יהיו סימנים שהאינפלציה עומדת בפני התמתנות. ריבית הפריים במשק עולה ל-5.25% לעומת 1.6% באפריל האחרון.
כך למשל, על מנת להמחיש את ההתייקרות בעקבות העלאת הריבית, התשלום החודשי של משכנתא בסך מיליון שקלים שנפרסת על פני 20 שנים יתייקר ב-747 שקלים בממוצע מאז שהחל בנק ישראל להעלות את הריבית.
הנגיד ירון מודע לקשיים האפשריים בהחזרת המשכנתא, ומצפה מהבנקים לפעול מול הלקוחות לפריסה מחודשת במקרה הצורך, אם כי לפי שעה אין מתווה שמחייב את הבנקים לפעול כך ולייצר הסכמי פריסה שונים מאלה הקיימים.
בנק ישראל, מבחינתו, מודה שבעקבות העלאות הריבית תחזית הצמיחה של המשק פחתה - וכך גם תחזית התעסוקה. הדבר עלול להוביל לכמות גבוהה של מובטלים ושל מפוטרים כבר בחודשים הקרובים. בינתיים נראה שבנוסף להמשך העלאת אחוז הריבית, גם המחירים במשק ימשיכו להתייקר.
נגיד בנק ישראל התייחס היום למהלך ואמר כי "אני מעריך שהאינפלציה עוד צפויה לעלות לפני שתחל להתמתן ולרדת". לדבריו, "ההשפעה של עליית הריבית על האינפלציה תמיד מתרחשת בפיגור של זמן מה. יש מדינות, ובפרט ארצות הברית, שבהן ניתן כבר לראות התמתנות של עליות המחירים, ולכן הבנקים המרכזיים החלו להאט את קצב עליות הריבית".
"אינפלציה גבוהה כרוכה באי-ודאות ובקושי לקבל החלטות ברמת משק הבית והעסק, הנפגעות העיקריות הן השכבות החלשות. ככל שנאפשר לאינפלציה להשתרש יהיה קשה יותר למגר אותה, ואז נצטרך להעלות את הריבית עוד יותר", אמר ירון והמשיך: "אנחנו נחושים למגר את האינפלציה כדי להבטיח יציבות מחירים".
לגבי שוק הדיור אמר פרופ' ירון: "יש סימנים להתמתנות. אני מניח שהירידה בהיקף המשכנתאות ובמספר העסקאות יבוא לידי ביטוי גם במחירים בהמשך". לגבי המלצות הממשלה אמר הנגיד כי "פיתוח ההון האנושי של ישראל מחייב שילוב קבוצות אוכלוסיה נוספות בשוק העבודה", והוסיף: "חשוב שהממשלה תנהג באחריות תקציבית, בעיקר בהוצאות שלא נועדו לתמוך בצמיחת המשק".
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, תקף את ההחלטה: "העלאת הריבית היא שגיאה חמורה של בנק ישראל. נגיד הבנק היה חייב להמתין לשר האוצר החדש סמוטריץ' על מנת לגבש תוכנית משותפת ורחבה יותר לבלימת האינפלציה. המטרה של העלאות הריבית אולי טובה אבל בדרך היא פוגעת קשות בעשרות אלפי עסקים ומאות אלפי משקי בית. צריך להבין כי התייקרות האשראי תגולגל בסופו של דבר לצרכנים ותוסיף להכבדת יוקר המחיה".
"אין זה מספיק לפעול בצד הביקושים ולייקר את האשראי במשק", הוסיף לין בהודעתו. "הממשלה החדשה ובנק ישראל חייבים לגבש יחד תוכנית רחבה יותר הפועלת גם בצד ההיצע של המוצרים והשירותים, הווה אומר, הפחתת העלויות המושתות על המגזר העסקי ובתחום זה שדה פעולה רחב, כמו תפקוד מלא של כל נמלי הים וכל הרציפים הפנויים, הפחתת תעריפי החשמל, מניעת המיסוי הנוסף המוטל על ההתייקרויות".