הפוך על סויה: טרנד החלב הצמחי כובש את המדפים ואת בתי הקפה
אנשים רבים הפסיקו לשתות חלב מטעמי בריאות, טבעונות או בשל רגישות ללקטוז. וכשחלב הבקר תחת פיקוח והרווח ממנו נמוך - השוק מושך אליו חברות רבות, התחרות גדלה - והצרכנים מרוויחים • ברקוד
משקה הסויה הפך לתחליף החלב באחת מכל 3-4 כוסות הפוך בבתי הקפה. בשנה האחרונה על המדפים בסופר, ליד החלב, צצו קרטונים חדשים. אנשים רבים הפסיקו לשתות חלב בקר מטעמי בריאות, ויש כאלו שטוענים שהתחליפים רוויים בסוכר. "פעם היו אומרים שאם אנחנו שותים משקאות מצחיים אנחנו נקבל פחות חלבון", ציינה מאיה לירון הירש – דיאטנית קלינית. "זה לא נכון. יש בהם מספיק חלבון ומספיק סידן, כי מתספים אותם. אנחנו לא מאבדים שום דבר בזה שאנחנו עושים המרה מחלב פרה לחלב צמחי". בנוגע להבדלים בין המוצרים עצמם, הירש ציינה כי אין הבדלים משמעותיים בסוכר, בחלבון, בוויטמינים או בסידן בין המוצרים השונים.
צריכת חלב רגיל בישראל צומחת לאט מאוד, הצרכנים קונים חלב ביותר ממיליארד שקלים בשנה, אבל הצמיחה מסתכמת ב-2% בלבד. לעומת זאת, מכירות הסויה משתוללות. בשנת 2018 נקנו תחליפי חלב ביותר מ-188 מיליון שקלים, והצמיחה דו ספרתית. כלומר, השנה תסתיים עם מכירות ביותר מ-200 מיליון שקלים - והיד עוד נטויה.
אפילו מחלבות ותיקות מבינות שעליהן להצטרף לטרנד ומשיקות תחליפי חלב. כך לדוגמה, בקרוב נראה חלב צמחי של משק צוריאל מבית טרה על המדפים. תחליפי החלב היקרים ביותר על המדפים כיום הם תוצרת חוץ של "אלפרו", ולצדם המוצר הישראלי של תנובה אחרי שעבר מיתוג מחדש. משקה סויה נוסף מביאה חברת "ויליפוד" בשם "יורווג'" – והוא באותו המחיר של המוצר של טרה, שכרגע נמכר במחירי השקה. הסויה של תנובה היא השולטת היום במדף. אחריה אלפרו, ושאר המתחרים קטנים – אבל בימים שבהם החלב מפוקח וכמעט אי אפשר להרוויח ומסויה מרוויחים יפה - כולם רוצים לכבוש את המדף והתחרות שלהם טובה לצרכן.
רבע משותי הסויה עושים זאת בגלל רגישות ללקטוז, רבע כי חושבים שזה בריא יותר. 20% בגלל המלצת דיאטנית והשאר בגלל טבעונות או כשרות. פרופ' רוני אנדלווט, מנהלת מחלקת התזונה במשרד הבריאות טוענת כי "אין עדויות שחלב מזיק בכמויות סבירות. אין בסויה הורמונים, והמחקרים האחרונים מראים שאין בזה נזק. כמובן הכל בגבול הצריכה הסבירה".