השלמת ההכנסה של העיריות: אגרת השמירה הזמנית - תהפוך למס קבוע

על רקע המצב הביטחוני באינתיפאדה השנייה החלו רשויות מקומיות רבות להתקין "אגרת שמירה ואבטחה" – היטל נוסף שמשלמים התושבים לעירייה, מעבר לתשלום הארנונה. 15 שנה אחרי האינתיפאדה, ממשיכות העיריות להשלים הכנסה באמצעות אגרות השמירה.

חזי משה, תושב רמלה שמחויב באגרת שמירה: "אגרת שמירה זה פרוטקשן חוקי שלוקחים מאיתנו וסותמים לנו את הפה". אם לא די בזה, תושבי רמלה מודים כי הם לא חשים בטוחים בעיר, למרות האגרה הגבית מהם. "אין ביטחון בשום מקום בעיר. הרחובות חשוכים, יש מקרי ירי, רציחות, אלימות, ונדליזם", מוסיף חזי.

עוד בחדשות 13:

ניצן: מנסים לפגוע באמון בפרקליטות; היועמ"ש: הכפשות מזעזעות

החשד לשחיתות בעירייה בצפון: הבדרן שלום אסייג נחקר באזהרה

בכיר בכחול לבן: "לא נסכים שנתניהו יכהן יותר מעוד 3 חודשים"

ברמלה ממשיכה העירייה לגבות את היטל השמירה, למרות הבטחותיו המפורשות של ראש העירייה, מיכאל וידל, לבטלה. לאחר הבחירות המקומיות נאלצו תושבי העיר להמשיך ולשלם את האגרה והשנה גם התברר להם כי שוב הוחלט לאשר את גבייתה, לפחות עד לדצמבר 2020.

87 רשויות מקומיות בישראל גובות את האגרה. בנתניה גובים למטר בנוי שקל ו-20 מדי שנה – שהצטברו ב-2018 לכ-11 מיליון שקלים; בתל אביב, התשלום עומד על שני שקלים למטר, המקנים לעירייה 51 מיליון שקלים לשנה בשטח העיר כולה; עיריית אור יהודה גורפת במיליון ו-700 אלף שקלים בשנה.

אם זה לא מספיק, משרד הפנים חיבר טיוטת חוק שתאריך את תוקף אגרת השמירה בשנתיים נוספות. אך הפעם, לקראת עיגונה כסמכות של קבע בכל הרשויות המקומיות. מה שהחל כאמצעי חירום ביטחוני, יהפוך בקרוב למס חדש קבוע בישראל.

עו"ד עדי מוסקוביץ', מומחה למיסוי עירוני: "מצב זמני במדינת ישרקאל הרבה פעמים הופך להיות קבוע, במיוחד כשמדובר בשלטון המקומי. כשהייתה אינתיפאדה והיו כאן אירועים אלימים ופיגועים הייתה לכך הצדקה. הפתרון הזה לא נחוץ היום".

תגובת ראש עיריית רמלה: "במערכת הבחירות אכן ציינתי שאפעל לביטול אגרת השמירה, אם יוכח שכספי הגבייה אינם מוזרמים לטובת הנושא. מאז כניסתי לתפקיד הוצבו כ-200 מצלמות ב-35 אתרים ואנשי השיטור העירוני צוידו בתחמושת ובמכשירי קשר. אמשיך בפעילותי למען הגברת הביטחון".