בעושר וכושר: כך התאהבו הישראלים במזון המועשר בחלבון

מוצרי מזון מועשרים בחלבון כבשו בסערה את השוק הישראלי, ובשנה האחרונה צמח השוק שלו ב-40%. מוצרים אלו מציפים את השוק, ומתרחבים מעבר למעדני החלב ויוצאים מהמקרר למדפי הלחם, הפסטה והחטיפים.

הטרנד העולמי מדבר אל העוסקים בספורט, הצורכים מינון כפול של חלבון, אך לא רק הם. גם הורים החוששים שילדיהם לא אוכלים תפריט מאוזן מצטרפים למגמה.

עוד בחדשות 13:

מדריך למהפכת סימון המוצרים: איך לדעת מה לקנות – וממה להיזהר?

הפוך על סויה: טרנד החלב הצמחי כובש את המדפים ואת בתי הקפה

האם שינוי הרכיבים עקב רפורמת סימון המוצרים – יורגש בחטיפים?

אחד המוצרים החדשים והמפתיעים בתחום הוא לחם מועשר בחלבון, שפותח במאפיית Eatsane – ומכיל 19 גרם חלבון ל-100 גרם מוצר. "מה שיוצר אצלנו את החיפוש אחר פחמימות הוא עודף הפחמימות", טוענת ניצן שלוי, מנהלת השיווק של המאפייה. "במקרה הזה הפחמימות הן ממש מעט מהמוצר – 2.6 גרם פחמימה לפרוסה".

למרות הפופולריות והדימוי הבריא של המוצרים המועשרים, המלצת אנשי המקצוע אינה חד משמעית. "גביע גבינה מועשר הוא לא בהכרח עדיף על גבינה שיש בה חלבון באופן טבעי", מסבירה () ומנפצת את המיתוס כי המוצרים המועשרים תורמים לשגרת האימונים. "עדיף לאכול לפני אימון מנה של דגני בוקר רגילים, ואז אחרי האימון לאכול ארוחת התאוששות רגילה. אני חוששת שזה יהפוך לפיתרון במקום אותם חלבונים בריאים שנמצאים במזון באופן טבעי".