מחיר הדלק זינק לשיא של 9 שנים: "לא בגלל אוקראינה ולא שטויות"
הלילה עלה מחירו של ליטר בנזין 95 לשיא מאז 2013 ועומד על 7.72 שקלים לליטר. גם הפחתת מס הבלו לא סייעה והנהגים זועמים: "עובדים עלינו בעיניים". מומחה לתחבורה מסביר כי הרכבת צריכה להיות הפתרון, מומחה לשווקים פיננסים מזהיר: "זו רק מכה אחת בשרשרת התייקרויות"
הרבה כעס נרשם הבוקר (רביעי) לאחר עדכון מחירי הדלק כשמחירו של ליטר בנזין 95 אוקטן זינק הלילה בחצות ל-7.72 שקלים לליטר – שיא של 9 שנים. גם החלטת שר האוצר אביגדור ליברמן להפחית את מס הבלו כדי להוריד את מחיר הדלק הייתה נקודתית בלבד והמחיר שב לטפס.
"כמה אני מרוויח ביום? לשים הכול על דלק", תהה חליל שהגיע לתדלק את רכבו הבוקר בתחנת הדלק. "המס יותר יקר מהדלק עצמו. אז למה לא ממשיכים להוריד את המס כדי שיהיה לנו יותר קל".
דניאל, נהג מונית, הגיע גם הוא הבוקר לתדלק. "עובדים עלינו בעיניים", הוא אמר לאתר חדשות 13. "אני לא מאמין לממשלה. הם סתם מעלים את המחיר. זה לא בגלל אוקראינה ולא שטויות. עכשיו נצטרך לעבוד עוד שעה-שעתיים כדי להשלים את הפער".
סילביה, נהגת נוספת שמילאה את טנק הדלק במכוניתה הבוקר, הוסיפה: "לא רק הדלק יקר. הכול יקר פה. אומרים שזה עלה בכמה אגורות, אבל לאורך זמן זה הרבה כסף. אני כבר לא עוקבת בקרב אילו מוצרים עלה המחיר".
יוסי דסקל, מנכ"ל חברת בומברדייה לשעבר, מסביר כי הפתרון הוא תחבורת רכבת. "זהו הדבר היחיד שיכול להתגבר על צוואר הבקבוק ועל הפקקים. התשתית לא נבנתה כמו שצריך לאורך השנים – כמות המסילות, חשמול המסילות ואי פיתוח המוסכים והרכבות. בנתיבי איילון יש היום שלוש מסילות. בשנת 2000 אמרו שצריך 4 וב-2010 הבינו שגם חמש או שש מסילות לא יספיקו. אני אומר היום שגם 8 מסילות לא יספיקו".
דסקל מתריע על היעדר פתרון של הממשלה לאורך השנים. "המדינה העדיפה להשקיע בנתיב המהיר על פני הרחבת המסילות שזה פרויקט שהיה בשל לפני 20 שנה. המדינה פשוט לא ממוקדת בפתרון תחבורתי. היא משקיעה מעט מדי ומאוחר מדי. התשתית רחוקה 30 שנה אחרי הביקוש והצורך", כך דסקל.
ד"ר רון אייכל, מרצה לכלכלה במכללה האקדמית גליל מערבי ומומחה לשווקים פיננסים, מזהיר כי התייקרות מחיר הדלק מהווה רק מכה אחת בשרשרת התייקרויות שלא צפויות להירגע. לדבריו, לאחר סיום תקופת הקורונה, זה הוביל למצב שהסגרים הדחופים יצרו בעיות בשרשראות האספקה, דבר שהוביל לפגיעה בהיצע העולמי לעומת הביקוש שנסק לשמיים.
"ענף ההובלה הימי, שגם הוא סבל משיבושים, היה עד לביקוש הפנטסטי, ייקר במאות אחוזים את תעריפי ההובלה. העלייה המהירה בביקושים וחזרה לשגרה הביאו לנסיקה במחירי חומרי גלם רבים כגון, אנרגיה, מתכות תעשייתיות וסחורות אחרות, אשר מושפעים מגורמים מחזוריים", מסביר ד"ר אייכל.
אבל לא רק הקורונה. גם הפלישה של רוסיה לאוקראינה טלטלה את הכלכלה העולמית. "חלקן של רוסיה ואוקראינה בתוצר העולמי אינו גדול, וגם רמת החיים בהן אינה גבוהה במיוחד. אולם, שתי המדינות שייכות לשרשרת האספקה העולמית במגוון של מוצרי אנרגיה, סחורות תעשייתיות וגם חקלאות. לעתים, הן מהוות גורם מפתח לסחר האזורי", טוען ד"ר אייכל.
הוא מוסיף כי "פלישת רוסיה לאוקראינה מהווה תנועה נוספת של הלוחות הטקטוניים בעולם, שלב נוסף של דה-גלובליזציה, שהחל עם תקומת העולם והפקת הלקחים של העולם מהווירוס, שהמחיש את התלות העולמית בדרקון הסיני. אירופה לא מעוניינת להיות תלויה בנפט והגז הרוסי וצפויה להוציא הון רב למטרה זו. פיתוח דרכי הולכה חדשים לגז ונפט מצריך משאבים. המשמעות העקיפה של רעידות האדמה הללו היא הקצאת משאבים לא יעילה, המייקרת את מחירי המוצרים הסופיים".