1 מכל 5 ישראלים מתחת לקו העוני, כרבע מהילדים - עניים
דו"ח העוני לשנת 2023 שפרסם הביטוח הלאומי מציג תמונת מצב עגומה ביחס למצבם הכלכלי של אזרחי ישראל, אחרי משבר הקורונה ובצל המלחמה: 1.98 מיליון נמצאים מתחת לקו העוני, בהם 872.4 אלף ילדים. עוד מהדו"ח: עלייה בשיעור העוני בקרב עצמאיים, היישוב העני ביותר בישראל - מודיעין עילית. קו העוני עומד על כ-3,324 שקלים
1.98 מיליון נמצאים מתחת לקו העוני, בהם 872.4 אלף ילדים ו-158.5 אלף אזרחים ותיקים. הביטוח הלאומי פרסם היום (רביעי) את דו"ח העוני לשנת 2023, שמציג תמונת מצב עגומה ביחס למצבם הכלכלי של אזרחי ישראל, בתקופה שלאחר שני משברים קשים שעברו על המשק הישראלי: משבר הקורונה ואירועי 7 באוקטובר לצד המלחמה המתמשכת, שהשפיעו באופן ישיר על המצב הכלכלי-חברתי במדינה והצמיחה הכלכלית.
נתונים מרכזיים מהדו"ח:
- 1 מכל 5 ישראלים נמצא מתחת לקו העוני
- כרבע ממשקי הבית לא מצליחים לכסות את כל ההוצאות החודשיות
- כעשירית ממשקי הבית ויתרו על טיפול רפואי בשל קשיים כלכליים
- היישוב העני ביותר בישראל - מודיעין עילית
לפי הדו"ח, קו העוני לשנת 2023 עומד על כ-3,324 שקלים, כך על-פי מדדי מדינות ה-OECD. קו העוני של זוג במדינת ישראל עומד על 6,648 שקלים, ושל זוג עם שלושה ילדים עומד על 12,465 שקלים. מהדו"ח עולה כי ישנה עלייה בעוני בקרב אוכלוסיית העצמאיים בעקבות המלחמה, וכי תשלומי הקצבאות והסיוע של מענקים מהמדינה הוציאו רבים מקו העוני. "לולא תשלומים אלו, תוחלת העוני הייתה עולה באופן דרמטי", נכתב.
על-פי ממצאי הדו"ח, היישוב העני ביותר בישראל הוא מודיעין עילית, עם 48.3% - כמעט חצי מהאוכלוסייה - שנמצאת מתחת לקו העוני. אחריה נמצאות ירושלים עם 38.3% מהאוכלוסייה ובית שמש עם 36.3%. עוד מהיישובים העניים ביותר, בסדר יורד: בני ברק, לוד, נתניה, אשדוד, באר שבע, יפו ובת ים.
ממדי העוני במחוזות ירושלים, הצפון והדרום גבוהים מהממוצע, ותוחלת העוני של משפחות באזורים אלו הגיעה ל-36.2% במרחב ירושלים, 22.5% בצפון ול-22.6% בדרום. לעומתם, במחוז תל אביב והמרכז שיעורי העוני נמוכים מהממוצע.
עוד עולה מהדו"ח כי בשנת 2023, שיעור משקי הבית שלא מצליחים לכסות את כל ההוצאות החודשיות עמד על 26.5%, בעוד שבשנת 2022 הנתון עמד על 30.5%. 9.7% ממשקי הבית בישראל ויתרו על טיפול רפואי בשל קשיים כלכליים ו-6.2% ויתרו על תרופות מרשם. זאת ועוד, נרשמה ירידה קלה גם בשיעור משקי הבית שמוותרים על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים, כאשר בשנת 2022 הנתון עמד על 6.1% ובשנת 2023 - 5%.
משפחה של יחיד זקוקה ל-4,155 שקלים בחודש כדי להימצא מעל קו העוני, משפחה של זוג עם ילד או הורה עצמאי עם שני ילדים זקוקה להכנסה של 8,808 שקלים לחודש, ומשפחה של זוג עם שני ילדים תזדקק לסכום של 10,637 שקלים כדי להימצא מעל קו העוני.
בין 2022 ל-2023 נמצא שאחוז האוכלוסייה שהכנסתה נמוכה מקו העוני נותר כמעט ללא שינוי, עם ירידה קלה בלבד מ-20.8% ל-20.7%, ובקרב משפחות מ-20.3% ל-20.1%. כמעט בכל קבוצות האוכלוסייה חלה ירידה בתחולת העוני או שהיא נותרה יציבה. עם זאת, תחולת העוני של ילדים גבוהה במיוחד, ולמרות הירידה בשנת 2023 - היא עדיין עומדת על 27.9%.
מבדיקה לפי מגזר, עולה כי תוחלת העוני גבוהה במיוחד בקרב חרדים וערבים. שיעור הנפשות העניות הגיע בשנת 2023 ל-42.4% בקרב משפחות ערביות ו-22.5% בקרב משפחות חרדיות - כפול ממשקלם באוכלוסייה. תחולת העוני בקרב יהודים שאינם חרדים עומד על 14%.
מהנתונים עולה כי ללא התערבות הממשלה באמצעות קצבאות ומענקים, תוחלת העוני הייתה עולה מ-30.6% ב-2022 ל-31.1% ב-2023, ולמשפחות מ-33.9% ל-34.2%. ההשפעה הגדולה ביותר של קצבאות הביטוח הלאומי על צמצום העוני היא בקצבאות אזרח ותיק ושארים, קצבאות הנכות ודמי האבטלה - ולהן התרומה הישירה הגדולה ביותר על מצבם הכלכלי. כמו כן, קצבאות הבטחת הכנסה משפיעות באופן הנמוך ביותר על צמצום העוני בקרב הזכאים להן. עוד עולה כי לתשלומי הקצבאות והמענקים הישירים יש חשיבות רבה לצמצום העוני, אך בהשוואה למדינות המפותחות תרומתם נמוכה מאוד.
שר העבודה יואב בן צור מסר: "בקדנציה שלי כשר העבודה עלה שיעור התעסוקה במשק ונרשמה עלייה גם בשכר הממוצע - אלו שני נתונים משמעותיים המבטיחים יציאה מעוני. במקביל אנו רואים שמדיניות כלכלית – סוציאלית עם חמלה וסיוע לחלשים בחברה מביאה לשיפור משמעותי במצבם הכלכלי של אוכלוסיות מגוונות בישראל. בשנה זו העניים היו עניים פחות ושיפור נרשם גם בחומרת העוני, אך כדי להבטיח המשך מגמה זו יש צורך בסיוע ייעודי לעצמאים קטנים בישראל, שיפור אפשרויות התעסוקה במקביל לעזרה בקצבאות לאוכלוסיות הזכאיות לכך".
ממלא מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן, מסר: "דו"ח העוני מחדד בצורה ברורה את הצורך במתן מענים וסיוע לציבור גדול שנמצא תחת קו העוני והמלחמה אף הרעה את מצבם. כבר עתה ברור שהקושי הכלכלי וההשפעה הכלכלית של המלחמה תימשך עוד שנים קדימה אך הדבר יחייב לשים דגש, כבר בחוק ההסדרים שדנים בו בימים אלה – לא לפגוע באוכלוסיות החלשות ובמקביל להקצות משאבים לאוכלוסיות שנפגעו. כמו -כן הדו"ח מראה את חשיבותו של הביטוח הלאומי והעזרה שלו הן במתן קצבאות והן בתוכניות השיקום התעסוקתי כרשת ביטחון סוציאלית ומכריעה בחברה הישראלית".
עו"ד בקי כהן-קשת מהפורום למאבק בעוני מסרה בתגובה: "דו"ח העוני החדש מוכיח שוב שמדיניות הרווחה בישראל נכשלת בהצלת אנשים מעוני, בניגוד למדינות מפותחות אחרות. הפתרונות נמצאים מול עינינו וכבר הוכיחו את עצמם בעולם - מע"מ דיפרנציאלי על מוצרי יסוד שיוזיל משמעותית את סל הקניות הבסיסי, הרחבת סל המוצרים בפיקוח שימנע התייקרויות שרירותיות, הרחבת הזכאים לפטור או תקרה בהשתתפות בתרופות וטיפול רפואי, שיבטיח נגישות לבריאות, והקמת הרשות למאבק בעוני בצד מועצה לביטחון תזונתי שתפעל באופן שיטתי לחבר את כלל משרדי הממשלה למאבק בעוני. כשהממשלה מצליחה לחלץ רק שליש מהעניים בעוד במדינות אחרות המספרים גבוהים בהרבה, זו לא גזירת גורל - אלו החלטות מדיניות שאפשר וחייבים לשנות. נדרשת תוכנית חירום לאומית שתשלב את כל הכלים האלה יחד. הידע קיים, הפתרונות ידועים, חסרה רק ההחלטה הפוליטית לפעול".
מנכ"ל ארגון לתת, ערן וינטרוב, מסר: "דו"ח העוני של הביטוח הלאומי מתייחס לשנת 2023 ואינו מביא בחשבון את התמורות שחלו במשק הישראלי במהלך 2024. הנתונים מציגים כי ישראל מדורגת שנייה בתחולת העוני בקרב נפשות וילדים, מיד אחרי קוסטה ריקה, מה שמחייב התייחסות דחופה. אומנם נרשמה השפעה חיובית של תשלומי ההעברה והמיסים הישירים על צמצום העוני, אך השפעה זו עדיין נמוכה משמעותית בהשוואה למדינות מפותחות אחרות".
הוא הוסיף: "חשוב להדגיש כי המדידה החד-ממדית של הביטוח הלאומי, המתבססת על הכנסה בלבד, אינה משקפת את מלוא המורכבות של תופעת העוני. יתרה מכך, קו העוני הרשמי הוא סכמתי בלבד ואינו מביא בחשבון את העלויות האמיתיות הנדרשות למשפחה כדי לספק את צרכיה הבסיסיים, במיוחד לאור יוקר המחיה הגבוה בישראל. המשמעות היא שצפויה השפעה שלילית משמעותית על המשפחות החיות בעוני בשנה הקרובה ובשנים שלאחריה. ללא הגדלה משמעותית של היקף הסיוע הממשלתי והתאמתו לרמה המקובלת במדינות המפותחות, ובמיוחד לנוכח הצעדים הכלכליים המתוכננים והשלכות המלחמה, אנו צופים החמרה דרמטית במצב החברתי-כלכלי של האוכלוסיות המוחלשות בישראל".