ההלוואות שהמדינה לקחה מהאזרחים לצורכי מלחמה - ולא החזירה

החל משנות ה-60, המדינה דרשה מהאזרחים וגם קיבלה מלווה – הלוואה שהציבור נותן למדינה, בעיקר למימון מלחמות, אותה היא מחזירה לתושבים לאחר מכן בלי שהפעולה תהיה בבחינת מס. "זאת כמובן שטות גמורה ומיותרת", אמר יורם ארידור, שהיה שר האוצר בתקופת מלחמת לבנון הראשונה.

למרות שחלפו כבר 37 שנה מהמלחמה, חני עמית-כוכבי שומרת את התעודות מממשלת ישראל שמבטיחות לה לקבל, עם ריבית והצמדה, את הכסף שהפקידה במבצע שלום הגליל. "הלכתי לבנק שלי והם אמרו 'אנחנו לא יודעים מה זה בכלל'", סיפרה. "הייתה לי איזו ציפייה ילדותית שאם מבטיחים לי אז מקיימים".

לכתבות נוספות בנושא >> 

תיק ליצמן: היועמ"ש יבחן את המשך כהונת סגן שר הבריאות בתפקידו

"היא רצתה למות": נערים תקפו מינית שתי ילדות – הרשויות התעלמו

הליכוד הציעה לפייגלין: פרוש מהמרוץ ונכסה חובותיך במיליונים

לאורך השנים, הונפקו 15 מיליון אגרות חוב ממשלתיות. נכון להיום, שוכבים בבנק ישראל 508 מיליון שקלים ששייכים לכ-480 אלף ישראלים או יורשיהם, ​​ממוצע של מעל 1,000 ₪ לכל הלוואה אבודה, שבחלק מהמקרים מגיעה לעשרות אלפים. בשבע השנים האחרונות, משפחות שלהן מגיע החזר הצליחו למשוך כ-30 מיליון שקלים – 6% בלבד מהחוב.

בשנים האחרונות בנק ישראל פנה למנהלי בתי אבות כדי שיבדקו את נתוני הדיירים, פרסם מודעות בעיתונות ואפילו עירב את משרד החוץ בניסיון לאתר את בעלי המלוות בקהילות יהודיות בחו"ל. אף באתר האינטרנט שלו אפשר להקיש פרטים ולבדוק זכאות לכספים.

מצד שני, פעילות יזומה – כמו פנייה למשפחות בטלפון או אפילו משלוח של צ'קים בדואר, לא נעשתה - לפחות לא בשנים האחרונות. "השאלה היא האם המדינה מילאה את חובתה", אמר אלעד מן, יו"ר עמותת הצלחה, "השאלה אם עשו שימוש בכל הערוצים האפשריים כדי להחזיר את הכסף למי שמגיע לו".