מודל החל"תורה: כך כשלה התוכנית לשילוב מאות אלפים בשוק העבודה

בעוד ארבעה חודשים מאות אלפי ישראלים צפויים להסתער יחד על שוק ,תעסוקה קטן ומצומק, ושונה לגמרי ממה שהיה לפני כשנה, בעוד שלרובם אין את הכלים להתמודד עם שוק העבודה החדש. בינתיים, מאות אלפי הישראלים שיושבים בחל"ת על חשבון המדינה ימשיכו לקבל כספים עד יוני, ולצד חוסר הדאגה של המדינה לתעסוקה ולעסקים שקרסו, נדמה כי גם להם אף אחד לא ידאג לשינוי. "הן יושבות או יושבים בחל"ת, ואני מחפש עובדים. אני פותח את הבוקר בעבודה והם פותחים את הבוקר בטיקטוק", אמר יקי, בעל מסעדה.

לכולם היה ברור ששוק התעסוקה עובר טלטלה משמעותית,  ושצריך לדאוג לצעירים לתעסוקה. בין היתר, היה שיח על הכשרות מקצועית. אלא שמאבקי אגו בין שר העבודה והרווחה איציק שמולי ושר האוצר ישראל כץ הובילו לכך שלא הועברו תקציבים לטובת ההכשרות, ובשנת המשבר 2020, מתוך 100 אלף העובדים שהיו בתכנית של שמולי, הוכשרו בסך הכל 4,000 עובדים. אפילו מנהלת ההכשרות המקצועיות שהקים כץ במשרד האוצר, בניגוד לדעתם של הפקידים כמו שאול מרידור וקרן טרנר, לא הצליחה. "בתקופה הזאת היה צריך לנצל את הזמן ולאפשר לאנשים לשדרג את היכולות והמיומנויות שלהם", אמרה פרופ' קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל, והוסיפה: "הכשל הגדול זה שלא הלכנו על הכשרה מקצועית בהיקפים מאוד גדולים".

אחת הדוגמאות שממחישות בצורה טובה את הטיפול הקלוקל בנושא של ההכשרות המקצועיות הוא הסיפור של חברת "ג'ולט", המתמחה בתוכניות הכשרה שעוזרות לאנשים להיכנס לחברות הייטק לתפקידים לא טכנולוגיים.  מתחילת המשבר, דורון אהרונסון, מנהל הפעילות של החברה, הציע מיזם לפיו המדינה תממן הכשרות מקצועיות לעובדים לפי הדרישות של המעסיקים הגדולים ותתגמל אותם, כך שכולם יצאו מורווחים.  אלא שלמרות התמיכה וההתעניינות, העניינים לא התקדמו. "במקום גם ככה לתת את הכסף לאנשים שיישבו בבית, אפשר היה לממן עבורם שכר עבודה לכמה חודשים, והם יעשו את העבודה בקרב החברות וככה ישתלבו במעגל העבודה", הסביר אהרונסון. ביתניים, הממשלה הבריטית סגרה חוזה עם "ג'ולט", שכבר החלה להכשיר עובדים בריטים בחל"ת, בעוד שבישראל הרעיון עדיין לא מיושם.

אולם, לא רק בהייטק חסרים עובדים, כאשר אפילו לבחירות שיתקיימו בעוד 10 ימים מתקשים לגייס כוח אדם. "אנחנו במחסור גדול, זו סיטואציה שלא היינו בה אף פעם", אמרה יו"ר ועדת הבחירות אורלי עדס: "ניסינו לגייס עובדים דרך לשכת התעסוקה, אך גם שם לא ממש הנבנו הרבה תוצאות". אולי עובדי הבחירות הבינו משהו שכל השאר פספסו, וזה החוק הראשון של עבודת החלטורה - תגיד לא לאחת, מייד תגיע אחרת. במדינה שבה הכול מתנהל כמו חלטורה, הבחירות הבאות הרי תמיד מעבר לאופק.

מלשכת שר האוצר נמסר בתגובה: "מתוך הבנה שאין לזרוע העבודה את היכולת לתת את המענה ההכשרתי המיטבי למאות אלפי מובטלים, הוחלט על הקמת מנהלת ייעודית באוצר לקידום הכשרות מקצועיות. המינהלת הוקמה ללא פגיעה בזרוע התעסוקה, יתרה מזאת, זרוע העבודה אף תוגברה בתקציבים גבוהים מהתקציב השוטף שלה".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר: "בתגובה למשבר החריף, זרוע העבודה הכינה תוכנית מקיפה למתן מענה למובטלים בהיקף של מיליארד ש"ח. למרות זאת, משרד האוצר עיכב את התקציב, והעביר תקציב חלקי בלבד בסוף שנת 2020. באוצר אף התעקשו להקים מינהלת הכשרות נוספת".