בנק ישראל נלחם באינפלציה ומעלה ריבית: "נלחמים כשהסוסים יצאו מהאורווה"

ההודעה שפורסמה אתמול (שני) על העלאת הריבית הנוספת ב-0.4% במשק ישראל, מגיעה בפעם השנייה בחודש האחרון ובשיעור החד ביותר מזה 11 שנה. בזמן שרבים בארץ חוששים בנוגע לעתיד המשכנתא שאותה כבר לקחו, פרופ' ירון זליכה, ראש החוג לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית, מסביר כי הצעד הזה ככל איננו מספיק, והריבית לדבריו צריכה לעלות עוד הרבה יותר.

לדבריו, "ההחלטה להעלות את הריבית נובעת גם מעליית הריבית בארצות הברית, שמייצרת פערי ריביות בינינו לבין האמריקנים. הבעיה היא, שהעלאה הזו איטית מידי. בנק ישראל מתחיל להילחם באינפלציה כאשר הסוסים כבר יצאו מהאורווה, עליית מחירי הדיור כבר למעלה מ-16% בשנה האחרונה, והמדד הכללי הוא למעלה מ-4%. אם נשקלל את הדיור והמדד הכללי, אנחנו בעצם באינפלציה של כ-7%, כך שעליית הריבית ב-0.4% גובלת בבדיחה, זה לא מספיק, זה מעט מדי, זה מאוחר מדי. אנחנו צריכים להגיע לפחות ל-3%".

עוד מסביר פרופ' זליכה כי העלאת הריבית היא רק חלק מצעדים רחבים יותר שהממשלה צריכה לנקוט. "הפעולה מחייבת צעדים משלימים, היקף החוב הפרטי של משקי הבית הגיע לשיא של כל הזמנים. עליית הריבית היא רק חלק ממה שצריך, התחזית לפיה הריבית תהיה 1.5% בסוף השנה נשמעת לי כמו בדיחה רעה. הריבית תצטרך להיות כ-3%, ולכן הממשלה תהיה חייבת לנקוט בצעדים משלימים, ובראשם הפחתת המע"מ מ-17% ל-15%. ההפחתה תועיל פעמיים, פעם אחת היא תסייע בדיכוי הלחצים האינפלציוניים, ובפעם השנייה תפצה את משקי הבית על העלאת הריבית".

פרופ' זליכה מסביר כיצד ניתן לעשות זאת: "כדי שלממשלה יהיה כסף להורדת מע"מ בשני אחוזים, דבר שיעלה למעלה מעשרה מיליארד שקלים, אין מנוס אלא לבטל את הטבות המס לחברות הגדולות, שעולות מידי שנה בין 10-6 מיליארד שקלים, ואין בהן תועלת. בשלב זה המיסים על משקי הבית והחברות הקטנות גבוהים מידי, והריבית נמוכה מידי עדיין. אם הצעדים שהצבעתי עליהם לא ינקטו, אז נראה שהאינפלציה תמשיך להכות, יוקר המחיה ימשיך לעלות, מחירי הדיור ימשיכו לעלות בקצב גדול, ואז או שהאזרחים יפשטו את הרגל או שהממשלה תתחלף. מוטב שהמדיניות הכלכלית תשנה, ויפה שעה אחת קודם".

ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, אומר כי מדובר במדיניות מוניטרית, כשלדבריו יש הרבה מאוד מחקרים שהוכיחו ששינוי בריבית משפיע על האינפלציה. "יש כמה מישורים. במישור הראשון זה שער החליפין שמשפיע ישירות על האינפלציה דרך מחירי הייבוא, לדוגמה - מחיר הדלק נקבע כל חודש בין היתר בהתאם לשער החליפין שבו קונים את הנפט, אבל גם דרך הביקושים המקומיים, למשל כשיש התחזקות של השקל יש פחות ביקוש לייצוא והשקעות, ואז כתוצאה מכך המשק קצת מתקרר, ומוריד לחצי את האינפלציה. אי-אפשר שיהיה גם שקל חלש וגם אינפלציה נמוכה, שני הדברים הולכים כדברים הפוכים".

ד"ר שראל מזהיר לא רק את נוטלי המשכנתאות, כשלדבריו "מישור נוסף הוא ההשקעות והצריכה - ברגע שהריבית גבוהה, אז פחות כדאי לבצע השקעות, כולל בנדל"ן אבל לא רק בנדל"ן. כל ההשקעות לטווח הארוך שמקבלים עליהן תשואה עתידית - השווי של מה שמקבלים בעתיד הוא נמוך יותר".

ד"ר שראל גם מסביר כיצד עליית הריבית משפיעה על הצריכה היום יומית: "גם בצריכה הפרטית, אם הריבית גבוהה יותר, בדרך כלל הצריכה נמוכה יותר. הירידה בהשקעות, בצריכה ובייצוא, גורמות לכך שיש פחות ביקוש לעובדים, השכר של העובדים עולה פחות, העלויות של הפירמות קטנות יותר, ואז כתוצאה מכך האינפלציה במשק יורדת. זו התיאוריה וזה עובד, הריבית משפיעה על האינפלציה".

לבסוף, אומר הדוקטור כי "רוב הכלכלנים סבורים שהשקיפות של בנק ישראל, בניגוד לעבר, היא דבר חיובי. למעשה, חטיבת המחקר בבנק נותנת תחזית קדימה, כלומר אם שום דבר לא ישתנה ולא יהיו הפתעות, כמו סיום המלחמה ברוסיה או הפתעה בסין למשל - אנחנו צופים שהריבית תעלה לאחוז וחצי. השיקול של בנק ישראל במחירי הדירות הוא שיקול שולי, בטח לא שיקול דומיננטי, מכיוון שהשיקול הוא האינפלציה".