שכר העובדים בשירות המדינה - 40% מהתקציב; 86% מהמנכ"לים גברים

מדוח משרד האוצר עולה כי כשני שליש מהעובדים נמצאים בסכסוך עבודה, ועלולים לשבות בכל רגע נתון. פערי השכר בין גברים לנשים במערכת הבריאות - 27%. שכר הרמטכ"ל - כמעט 100 אלף שקלים בחודש

זמן צפייה: 02:15
כ-184 מיליארד שקלים, המהווים כ-40% מתקציב המדינה, הם הסכום שמשולם בשנה עבור שכר כל העובדים בשירות המדינה. בראש הטבלה נמצאת מערכת הבריאות, עם שכר ממוצע של כ-18,534 שקלים. אחריה עובדי מערכת הביטחון עם שכר של כ-17 אלף שקלים, המועסקים במשרדי הממשלה עם כאלף שקלים פחות בממוצע ואחרונים - המורים, עם שכר של כ-12 אלף שקלים בממוצע. יש לציין כי לא מדובר בכל עובדי המדינה. כך עולה מדוח הוצאות השכר בשירות המדינה וגופי הביטחון לשנת 2018 שפורסם היום (שלישי). הדוח, המתייחס לעובדי המגזר הציבורי, בהם בין היתר עובדי משרדי ממשלה, בתי חולים ממשלתיים, מערכת החינוך וגופי הביטחון, נכתב על כ-300 אלף בני אדם. מתוכם, 67% המועסקים תחת הסכמים קיבוציים ונמצאים בסכסוך עבודה. עובדי שירות החוץ, רופאים, פרקליטים, רנטגנאים, עובדים סוציאליים, אחיות ואחים וקלדני שופטים, שיכולים בכל רגע נתון להכריז על שביתה מבלי לתת הודעה מוקדמת.
נתוני העובדים בשירות המדינה הנמצאים בסכסוך עבודה
נתוני העובדים בשירות המדינה הנמצאים בסכסוך עבודה | צילום: משרד האוצר
עוד עולה מהמסמך כי חלה עלייה של 8% בהיקף המשרות במשרדי הממשלה. נוסף על כך, מסתמן כי עובדי המדינה נהנים מביטחון תעסוקתי גבוה. זאת, משום שהוותק החציוני שלהם עומד על כ-12 שנים - מדובר בנתון גבוה מאוד ביחס לשאר השוק, שבו הוותק עומד על חמש שנים בלבד. לכתבות נוספות בחדשות 13: 100 אלף שקל בחודש למנכ"ל רפאל: שיאני השכר בחברות הממשלתיות קיבלתם דו"ח בחו"ל? השירות הזה יכול לחסוך לכם כאב ראש מיותר דו"ח על האכלת יונים? התשלום במטבעות! כמו כן, עולה כי קיימים פערי שכר מגדריים במגזר הציבורי, אם כי נמוכים יותר מהממוצע בשוק. 86% מהמנכ"לים הם גברים, וכך גם 60% מהבכירים. עם זאת, יש לציין כי במשרות המתאפיינות בשכר גבוה, כמו למשל בפרקליטות, ישנן 64% נשים, ו-69% מהתפקידים הסניגוריה הציבוריות מאוישים על ידי נשים. פערי השכר המגדריים עמדו בממוצע על 17% בשירות המדינה, לעומת 32% בכלל המשק. זאת, בין היתר, משום שהשכר אינו נקבע במשא ומתן בין המעסיק לעובד בתחילת העבודה. מערכת הביטחון חלק ניכר מהמשרתים בה מקבלים הטבה חריגה ביחס לשירות המדינה, ובכלל, של פרישה מוקדמת בגיל צעיר יחסית. בשל כך, רבים מהם זכאים לפנסיה תקציבית גדולה בהרבה משאר עובדי המגזר הציבורי. פורש ממערכת הביטחון צפוי לקבל כארבעה מיליון שקלים. מי שפורש בתום שירות בצה"ל, יקבל בפרישתו סכום כפול מזה. משכורות בקרב בכירים במערכת הביטחון מתחילות בכ-50 אלף שקלים בחודש, כאשר הרמטכ"ל משתכר בסכום של 98,135 שקלים בחודש, השכר של אלוף עומד על 67,738, ותת אלוף משתכר ב-55,996 שקלים. מפכ"ל מרוויח 93,091 שקלים בחודש, אדם בתפקיד ניצב 55,699 שקלים, ותת ניצב 50,263. נציב שירות בתי הסוהר משתכר ב-93,891 בחודש, וגונדר מרוויח 55,673 שקלים. מערכת הבריאות במערכת הבריאות קיים פער שכר של 27% בין גברים לנשים, במערכת הביטחון - 24%, במשרדי הממשלה עומד הפער על 17% ובחינוך - 7%. "זיהוי הגורמים לפערי השכר המגדריים בשירות המדינה הוא השלב הראשון והחשוב ביותר לצורך צמצומם", נכתב בדוח. נוסף לכך, מתייחס הדוח לכך שנשים עובדות בממוצע כשש שעושת נוספות פחות מגברים, ולוקחות חמש שעות מחלה יותר. זאת, בין היתר, משום שנשים מנצלות יותר ימי מחלת ילד. "פער זה נובע ככל הנראה מהשתרשות של התפיסה המסורתית שלפיה עיקר הטיפול בתא המשפחתי עדיין מוטל בראש ובראשונה על נשים", נכתב במסמך. רופאים, כך על פי המסמך, הם בעלי ההכנסה הממוצעת הגבוהה ביותר, כאשר רופא ממוצע מרוויח כ-37 אלף שקלים. שכרם של הרופאים בפריפריה עלה ב-73% בין השנים 2010 ל-2018, בעקבות תוכנית תמריצים ייעודית. שכרם של מקביליהם במרכז עלה באותה התקופה ב-40%. בעשור האחרון, עלה שכר עובדי מערכת הבריאות ב-44%. זאת, בהשוואה למדד, שם העלייה הייתה רק של 10%.
שכר ממוצע לעובד במערת הבריאות
שכר ממוצע לעובד במערת הבריאות | צילום: אגף השכר, משרד האוצר
כמו כן עולה מתוך הנתונים כי חמישית מדיווחי הנוכחות של העובדים במגזר זה אינם עבודה בפועל, אלא ימי חופשה, מחלה, הדרכה, גיבוש והשתלמויות. כלומר, עובדים אלה זכאים לשכר של יום עבודה בשבוע כשהם אינם מתפקדים ביום עבודה שגרתי. מערכת החינוך מערכת החינוך היא המעסיקה הגדולה ביותר במגזר הציבורי, וההוצאות עבור שכר המורים היוו 6% מתקציב המדינה בשנת 2018. על פי הדוח, מספר העובדים במערכת זו גדל ב-38.5%, בעוד מספר התלמידים עלה בכ-21%. זאת, בשל הרפורמות במערכת החינוך והצמצום במספר התלמידים בכיתה. למרות שהעלייה בביקוש לעובדי הוראה צפויה לגדול, "תתקשה המערכת לגייס כוח אדם איכותי יותר מבלי שיקודמו שינויים", כך לפי הדוח. משום כך, צפוי בעתיד מחסור חמור במורים. שכר המורים בישראל אינו נמוך בהשוואה בין-לאומית, והוא גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD, וכך גם שכרם של מנהלי בתי הספר. למרות זאת, ישראל מובילה בפערי שכר בין מורים ותיקים לצעירים, והם מהגבוהים במדינות הארגון. בשנת 2017 עמד הפער על יותר מ-270% בין מורה צעיר לוותיק. עוד עולה כי לילדים ישנם 95 ימי חופש בשנה, בעוד שלהורים יש 60 ימים. רק 22 מהימים חופפים בין ההורים והילדים. מצב זה מוביל לכך שהורים צריכים לקחת חופשים כדי להיות עם ילדיהם. העלות המוערכת למשק עבור כל יום כזה היא 250 מיליון שקלים.
כיתה ריקה בבית ספר
כיתה ריקה בבית ספר | צילום: Shutterstock
קובי בר נתן, הממונה על השכר: "אנו פועלים לצמצום פערי השכר הלא-מוצדקים הקיימים במגזר הציבורי, לרבות אלו המגדריים, המגזריים והפערים שבין עובדים ותיקים לצעירים. יש לבחון את מערכת יחסי העבודה בכל המשק ובמגזר הציבורי, לרבות את חוקי העבודה בישראל, להמשיך את השימוש בשכר ככלי להעלאת פריון העבודה ויעילות המגזר הציבורי, לקדם רפורמות ולצמצם פערים בין מגזרים שונים. כל זאת, תוך שמירה על האיזון המתבקש בין שיפור מערכת יחסי העבודה לבין שמירה על מסגרת התקציב". תגובת הסתדרות המורים לדוח: "כנראה שבמשרד האוצר חיים ביקום מקביל. ביקום שלנו, השכר נמוך משמעותית ממדינות ה – OECD והכיתות צפופות מדי. יש מחסור חמור בעובדי הוראה. צריך להעלות את השכר ההתחלתי ל- 9,000 שקלים לחודש ולצמצם מיידית את מספר התלמידים בכיתות ובגני הילדים. דוח הממונה על השכר באוצר מנוסח באופן מגמתי עד כדי כך, שבמקרה הטוב הוא משקף חלקים מהמציאות ובמקרה הרע הוא לא משקף את המציאות כלל".