אימפריות נופלות: איך נראים חיי הטייקונים אחרי הקריסה הגדולה?

לבייב, פישמן, זיסר ז"ל, בן דב, ודנקנר שנשלח השבוע לשנתים בכלא, טייקונים ששלטו במדינה, נפלו זה אחר זה. עלייתם ונפילתם

במקור, משמעות המילה "טייקון" ביפנית היא - אדון גדול, שליט הארץ שכולם יראים מפניו. בעסקים, הטייקונים הם הגדולים, העשירים והחזקים מכולם. המועדון כ"כ יוקרתי שבארץ נכנסו אליו רק שישה או שבעה בני אדם. אלא שלאחרונה - ארבעה מהרשימה נפלו מגדולתם, כשהגדול מכולם, נוחי דנקנר התרסק במהלך השבוע. רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת "טייקון זה מישהו שצובר הרבה מאוד כוח בעזרת מעט כסף שלו והרבה כסף שלנו", מסביר סמי פרץ, עורך דה מרקר. רובם המריאו עם עידן ההפרטות לפני כ-25 שנה, כשהמדינה התחילה למכור חברות ממשלתיות. אליעזר פישמן קונה את "מבני תעשייה", תשובה את חברת "דלק", לב לבייב רוכש את אפריקה ישראל. אותם אנשי עסקים רכשו את חברות הענק בעזרת הלוואות ענק - מינוף. "דנקנר למשל, נולד למשפחה שכמעט לא היה להם הון עצמי", הוסיף פרץ. "היו להם קרקעות בעתלית ובאילת שלא היו שוות הרבה כסף. הם קיבלו הערכת שווי גבוהה בין היתר באמצעות קשרים עם אולמרט ואלו אפשרו להם ללכת לבקש הלוואה בעזרתה קנו את בנק הפועלים". במשך עשור וחצי כולם היו מרוצים, המשק צמח, והטייקונים התנפחו. במשבר העולמי של 2008 הם חטפו את המכה הראשונה, ובמחאה של 2011 הם כבר סומנו כמכה של המדינה. החצים כוונו כלפיהם בגלל הריכוזיות שמעלה את יוקר המחיה. מלבד זאת כעסו עליהם בגלל התספורות. "הטעות הכי גדולה - מינוף יתר" חמישה מיליארד ו-300 מיליון שקלים שילם בשנת 2009 אילן בן דב, שהיה כמעט אלמוני על השליטה בפרטנר. את הכסף קיבל באמצעות מינוף. הברכות מהרב פינטו היו אמורות להיות הביטוח נגד נפילות אבל זה לא עבד נגד הרפורמה של כחלון שהורידה את חשבון הסלולרי ואת השווי של פרטנר ב-80 אחוז. בן דב איבד את החברה.
לא צפה את המהפכה. בן דב (יוסי זילגר, פלאש 90)
לא צפה את המהפכה. בן דב (יוסי זילגר, פלאש 90)
"זה לא היה רק כחלון, זה היה קומבינציה של דברים", סיפר עו"ד יוסי אברהם שייצג את בן דב. "הטעות הכי גדולה זה מינוף יתר, אין ספק. צריך לקחת בחשבון שכשהולכים למינוף בסדר גודל כזה, לא הכל הולך כמו בגן עדן. בן דב לא היה ערב אישית לחובות ולכן לא איבד את הבית שבו מתגורר בצהלה. היום אין לו הון לחזור לעסקים גדולים, כנראה שגם לא ילוו לו, אבל הוא נשמע מפויס. "בשנים שהייתי בעשייה העסקית, יש לי שלושה ילדים, לא עשיתי איתם דברים", הוא מספר. הייתי כמו גבר קרייריסט ממוצע, אז הפסדתי כמה דברים". חוב של שני מיליארד שקלים לרשימה מצטרף גם אליעזר פישמן. לאחר הימורים כושלים, למשל על הלירה הטורקית עליה הפסיד כ-400 מיליון דולר, הוא מצליח לקום על הרגליים חזרה, הבנקים שוב היו מוכנים להעניק לו הלוואות ענק. אולי בגלל שהוא בעליו של עיתון גלובס והחזיק שליש מידיעות אחרונות. לאחר שהפסיד כספים רבים בהשקעות ברוסיה הוא חייב היום לבנקים כמעט שני מיליארד שקלים. "אליעזר פישמן זה בכבודו ובעצמו צחוק הגורל", מספר רחימי. "הוא עמד פעם על במה ואמר, כל אדם הוא פושט רגל בפוטנציה, אבל פשוט יש כאלה שמתים לפני שהם פושטים רגל". "רהבתנות יתר" מוטי זיסר היה יזם שבנה עשרות קניונים ובתי מלון בהונגריה, פולין ורומניה. הוא הרגיש מבורך ותרם מליונים לילדים חולי סרטן ולהקמת מאגר מח העצם שניהלה אשתו, ברכה. דווקא בפתח תקווה בחר לבנות לעצמו בית מפואר עם אולם קולנוע, באולינג ושומרים. כשהנדל"ן במזרח אירופה נפל החברה של זיסר מחקה למחזיקי אגרות החוב כמעט שני מיליארד שקלים. בנק הפועלים ביקש ממנו להחזיר חוב אישי של מיליארד שקלים. בנוסף לכך, חלה זיסר בסרטן.
ביתו של זיסר
ביתו של זיסר
"כשהתחילה הנפילה לא כל כך הרגשנו את זה, כי הוא לא נתן לאף אחד להרגיש גם", סיפר דודו פישר, חברו הקרוב של זיסר. "תמיד זה היה עם חיוך, אבל כשהמחלה הגיעה זה היה קשה, ואז הבנת ששום דבר לא יכול להכניע אותו, לא הבנקים, ולא שום דבר אחר, מלבד הגוף שלו עצמו". בסופו של המאבק הבנק לקח לזיסר את הבית. הוא עבר להתגורר אצל אחת מבנותיו ולפני חצי שנה נפטר. "לקראת הסוף היה בו משהו שהבין אולי, שהוא היה קצת אובר", משחזר פישר. "שהייתה בו באמת יהירות יתר. רהבתנות יתר".