"יש פחד": המשפחות שמצאו עצמן בלי הכנסה - ובלי זכאות לקצבה

התרחיש המטריד שלפיו כחצי מיליון מובטלים, אנשים שהמקצועות שלהם נעלמו בריק של הקורונה ומיצו את דמי האבטלה, צפויים ליפול בחודשים הקרובים אל מתחת לקו העוני - כבר לא נראה מופרך. יניב ועדי קסל-טפר הם דוגמה לכך. עד לפני שלושה חודשים הם חיו את החיים שחלמו עליהם, שניהם אקרובטים ואנשי במה בגיל 40 עם ותק וקהל והכנסה מכובדת. בחצר הבית מתקן התלייה לתרגילים אקרובטיים שעליו הם ממשיכים להתאמן. הקורונה הגיעה ומאותו רגע בוטלו כל האירועים שלהם ובכלל בעונת הקיץ שמחזיקה אותם כלכלית כל השנה.

יניב ועדי התרכזו בבית, בחיזוק התא המשפחתי עם הילדים אור ואלה. בימים שחלפו הם קיבלו את המענקים לעצמאים והצליחו איכשהו לשרוד. ועכשיו, עוד יום עובר ועוד יום והמציאות שהכירו הולכת ומתרחקת מהם. עדי מספרת כי "יש פחד שלא היה עד עכשיו. תמיד אמרנו שנסתדר, יש לנו את הגוף שלנו, את האומנות שלנו, את הכישרונות שלנו ובאמת, שום דבר לא הפחיד אותנו. ופתאום אנחנו חווים רגש שאנחנו לא מכירים, שזה פחד. זה לא היה לפני".

#רוצים_לעבוד: היכנסו לקישור, מלאו פרטים ותנו לנו לעזור לכם למצוא את העבודה הבאה שלכם

יניב שיתף כי קיבל עזרה מההורים על מנת לשלם חשבונות: "עכשיו יש כאן חשמל וזה לא מובן מאליו בעיניי בכלל, כי ההורים שלי עזרו לי. אימא שלי עזרה לי לשלם חשמל. אימא שלי בעצמה בגיל פרישה והיא הייתה צריכה לשלם לי חשמל, ואני בן 40 ויש לי ילדים משלי". יניב ועדי לא רוצים להיכנס לסטטיסטיקה של אלה שנפלו אל מתחת לקו העוני, שנראה לפתע מציאותי באופן מבהיל. הם יעשו הכול כדי לעבוד. בשבועות האחרונים הופיעו בלייב פייסבוק ואנשים שילמו על המופע ב"ביט".

יניב סיפר כי "פעימות שקיבלנו מהמדינה עזרו לנו קצת להשאיר את הראש מעל למים. עכשיו הוא מתחת כבר, אני כבר לא רואה את פני המים. אני ממשיך להתנדב במילואים. אני בן 40, אני רס"פ של פלוגת שריון. בעיניי המדינה מעל לכול, והיא שמה אותנו ממש בתחתית". המצב של עדי ויניב ושל עוד עשרות אלפים כמוהם אבסורדי ומקומם. הם לכודים במציאות שבה המדינה מצד אחד לא מאפשרת להם לעסוק במקצוע שלהם, ומצד שני מפסיקה את הסיוע הכלכלי שהעניקה להם כדי שיוכלו לשרוד. וכשהעתיד לא ברור, החרדה רק גוברת. "אני לא מרגיש לבד, אבל אני כן מפחד על הילדים שלי", סיכם יניב.