חשופים ברשת: כך ניתן לעקוב אחרינו בכל רגע

מישהו עוקב אחריכם - ואתם אפילו לא יודעים: בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על פריצות למערכות מחשוב מתוחכמות ופעולות סייבר מאיימות. רק לפני כשבועיים פורסם כי חמאס עושה שימוש בפרופילים מזויפים בפייסבוק על מנת לחדור למכשירים סלולריים של חיילים ולהשיג מידע. עוד דווח על פרצת אבטחה באפליקציית המסרים הפופולרית וואטסאפ - וכל זה מגיע לאחר ההאשמות בארה"ב כי רוסיה חדרה למחשבי המפלגה הדמוקרטית במהלך מערכת הבחירות לנשיאות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

התרבות הפריצות, הניסיונות לגנוב מידע ולחבל במערכות מחשוב מדירים שינה מעיניהם של בכירים בצמרת הביטחונית בישראל וגם מעבר לים, והשאלה הנשאלת היא: עד כמה צריך האזרח הפשוט לדאוג? מסתבר שלא פחות ואולי אפילו יותר. כמעט כל מדינה יכולה לעקוב אחרי אזרחיה - אם רק תחפוץ בכך. למעשה, יכולים לעקוב אחריכם בכל רגע נתון, מבלי שאתם מודעים לכך.

זה קורה בעיקר באמצעות האזנות וחדירה למכשירי טלפון ניידים - תופעה נפוצה הרבה יותר ממה שאנשים חושבים. "היום, כל מדינה בעלת משאבים מוגבלים יכולה להפוך למעצמת סייבר", אומר מני ברזילי, מהמרכז למחקר הסייבר באוניברסיטת תל אביב. "הרבה מדינות תוקפות את ישראל בכל רגע נתון".

גופים ביטחוניים מפעילים אמצעים רבים לאיסוף ועיבוד מידע ברשתות החברתיות, ששינה את תפיסת המודיעין. תאגידי ענק כמו פייסבוק וגוגל מבצעים את מלאכת האיסוף - והארגונים שמבקשים את המידע שנאסף רק צריכים לעבד אותו. כך קורה למשל ב-NSA, הסוכנות לביטחון לאומי בארה"ב, שם מקדישים משאבים רבים לאיסוף ועיבוד מידע העולה ברשתות החברתיות ובאתרי האינטרנט השונים.

כר פורה גם לארגוני טרור 

המידע הרב שמצוי כיום ברשת אודותיכם או אודות קרוביכם לא זמין לחברות וארגונים גדולים רק עכשיו. הוא יהיה שם עוד זמן רב, ויעמוד לרשותו של כל מי שחפץ לעקוב אחריכם. "יש אינטרס לעקוב אחרי הרבה אנשים, גם אם ברגע זה אין סיבה נראית לעין", מסביר ברזילי. "מתישהו מישהו יוכל לעשות במידע הזה שימוש. גם ילד בן 17 שהיום אין לו מה להסתיר יכול להיות שבעוד מספר שנים הוא יהפוך לשר, מנכ"ל או ראש ממשלה. מידע שעולה היום יוכל לשמש במהלך כל חיינו".

איסוף המידע אודותינו יכול להיות מופנה גם נגד הקרובים שלנו, פשוט כי במערכות היחסים שאנחנו מקיימים ברשת אנחנו אוספים מידע רב על אנשים אחרים, מדברים איתם ומבינים איך הם מרגישים. "זה מאוד נפוץ שיתקפו אותנו על מנת להגיע לאחד ממכרינו", מציין ברזילי.

והחשש הוא לא רק מחברות או ארגונים ממשלתיים, אלא גם מארגוני טרור שאוספים אף הם מידע ברשת. מעקב סייבר על ידי גורמים עויינים אחר אזרחים מן השורה קורה כל הזמן. לחמאס למשל יש אינטרס לאסוף מידע על אנשים שעובדים בחברות תשתית קריטיות כמו חברת החשמל, מקורות, חברות הדלק ועוד. למעשה, הרבה יותר אנשים הם בעלי פוטנציאל למעקב ממה שנדמה לנו. "כולנו עושים צבא ומילואים ויש אינטרס לעקוב אחרינו", אומר ברזילי. "כשנגיע למילואים יוכלו לפתוח את המיקרופון של הטלפון, להאזין ולאסוף מידע".

לא חסינים גם בפייסבוק

הגישה למידע זמינה גם במקומות שחשבתם שמקדשים את הפרטיות שלכם. לאחרונה, פורסם מחקר של חברה אמריקנית שגילה כי למרות הבטחת הנהלת חברת פייסבוק, בעלת השליטה באפליקציית המסרים הפופולרית וואטסאפ, לפיה ההודעות שנשלחות בה מוצפנות, פרצת אבטחה מאפשרת לנטר את השיחות ולהתחקות אחריהן.

"יש הבדל בין היכולת הפרקטית והתיאורטית להגיע למידע לבין השאלה האם משתמשים במידע שלנו", אומר ברזילי. "מה שמונע מפייסבוק לצותת לשיחות היא החלטה אסטרטגית ולא בעיה טכנולוגית. אם הם רוצים אין להם בעיה לעשות זאת".

מה שמונע מחברות הטכנולוגיה השונות לאסוף ולנטר את כל המידע האישי שלנו הוא רק עניין של החלטה, לכן הסיכון לפיו ישתמשו במידע הזה תמיד קיים - וחשוב תמיד לקחת בחשבון שמה שאנחנו אומרים או כותבים ברשתות השונות תמיד יכול לשמש גם אחרים נגדנו.

"אני צופה בסבירות גבוהה שבשנה שנתיים הקרובות אחת מחברות הענק כמו פייסבוק או גוגל תיפרץ והמון מידע יגנב", מזהיר ברזילי. "חשוב להבין כי כל מה שאנחנו מפרסמים באמצעי הטכנולוגיה יכול לשמש נגדנו תמיד. ובלחיצת כפתור ניתן להשתלט על כל המידע שלנו".

במהלך כהונת אובמה נחשפה שיטת הפעילות של סוכנות הביטחון הלאומית בארה"ב, NSA, על ידי עובד הסוכנות לשעבר, אדוארד סנודן. שיטת הפעולה שנחשפה מדאיגה ולמעשה מאפשרת לסוכנות לעקוב אחרי אזרחים אמריקנים בגיבוי של ועדת שופטים סודית שאינה חשופה לציבור.

כך יכולה הסוכנות להאזין ולאסוף מידע בקלות אודות תושבים שונים. במרכז הפרשה הייתה איסוף מידע על אזרחים אמריקנים, כלומר נתונים על האופן בו מחליפים ידע, עם מי הם מדברים, מאיפה ומתי. אמנם לא מדובר בהאזנה לתוכן, אך בקלות ניתן לבנות פרופיל על כל אזרח ולהשתמש בו במידת הצורך.

האם זה קורה גם אצלנו בישראל?

בעוד בארה"ב מייחסים חשיבות רבה לחדירה לפרטיות, נשאלת השאלה: האם זה קורה גם אצלנו בישראל? התשובה היא שככל הנראה כן. מדינת ישראל היא מדינה הרבה יותר סובלנית לפעילות מעקב של ארגוני ביון כמו השב"כ והמוסד - והרבה יותר סלחנית מהחברה האמריקנית כלפי חדירה לפרטיות.

"אנחנו מדינה הרבה יותר מונחית ביטחון מארה"ב, המציאות כאן מורכבת יותר מבשאר העולם", אומר ברזילי. מכך נראה כי ניתן להסיק שאיסוף מטא-דאטה בישראל ככל הנראה מתבצע בהיקפים גדולים - זאת למרות שגורמי ביטחון לא יודו בכך.

ולא רק גורמים ביטחוניים עלולים לעקוב אחריכם. משרדי חקירות משתמשים באמצעי מעקב סייבר באופן תדיר. זוגות נשואים שחושדים בבגידה, אנשים עם אינטרס עסקי ועוד רבים אוספים מידע אודותיכם. "התופעה הרבה יותר גדולה ממה שנדמה לנו", אמר ברזילי. "האמצעים כל כך פשוטים וזמינים ונורא קשה לתפוס מי שמבצע מעקב כזה".

אז מה עושים? פשוט מקפידים על אמצעי בטיחות - ופוקחים עיניים. צריך לקחת בחשבון שכל דבר ניתן למעקב, לכן כדאי להימנע ממעקב אחר פרופילים לא מוכרים שחשודים כמזויפים ולשמור על עירנות מתמדת. אם המכשיר הסלולרי או המחשב מתנהגים באופן מוזר - יש לבדוק אותם וכמובן לחשוב פעמיים לפני שמעלים משהו לרשת