באוצר מזהירים: "הגדלת תקציב הביטחון תעלה לציבור במיסים וקיצוצים"

ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שלח הבוקר (שני) נייר עמדה לוועדת נגל, הוועדה הציבורית שקמה כדי לבחון את תקציב הביטחון לשנים הקרובות, והתריע כי "הגם שהגדלת תקציב הביטחון עשויה להיות הכרחית, העלות השנתית הממוצעת למשק בית כתוצאה מהגדלת תקציב הביטחון ב-10 מיליארד שקל - מוערכת בכ-4,000 שקל בשנה".

"אלה יתבטאו בשילוב של העלאות מסים, צימצום שירותים ציבוריים, ופגיעה בהכנסות משקי הבית (הנגזרת מאבדן התוצר המשקי)", הוסיף, "על כן, ישנה חשיבות להגדיל את ההוצאה הביטחונית באופן מבוקר, תוך מיצוי תהליכי ההתייעלות, ולתעדף צעדי מימון שימזערו את הפגיעה בצמיחה ובמשקי הבית".

לפי נתונים נוספים שחשף האוצר בוועדה כדי לשכנע למתן את הגדלת התקציב, נטל המס בישראל עלה עוד לפני המלחמה ל-33% מהתוצר - יותר מהממוצע המשוקלל במדינות OECD. בנוסף, נטל המס (כולל ביטוח לאומי) על עובדים שמשתכרים 67% מעל לשכר הממוצע - מגיע כבר ל-50%, לעומת 48% ב-OECD. עוד עולה מהנתונים כי בעשירון 10 משלמים 51% מההכנסה למיסים ישירים ועקיפים, וכי עשירונים 9 ו-10 משלמים 81% מהמיסים הישירים, לעומת 3.3% בלבד בעשירונים 1-5.

באוצר אומרים כי הארכת שירות הסדיר המוצעת תגרע כחצי אחוז תוצר מהמשק - כ-10 מיליארד שקלים בשנה, אך לטענתם היא בכל זאת עדיפה על פני הכבדת שירות המילואים. העלות הכלכלית הממוצעת של מילואים לגברים (כולל אובדן התפוקה, התשלומים, המענקים והתמיכות בבני הזוג) עומדת על 48 אלף שקלים בחודש.

האוצר בעמדתו מוכן להצמיד את תקציב הביטחון למדד (כדי לשמור על ערכו הריאלי), אך מתנגד להצמדתו לתוצר הלאומי (קיבוע התקציב כאחוז מהתוצר) כפי שדורשים במערכת הביטחון.

בתוך כך, באוצר מודיעים על ירידה ראשונה בגירעון מתחילת המלחמה, לאחר שהוא פחת באוקטובר ל-7.9%, כלומר 154 מיליארד שקלים, לעומת 8.5% בספטמבר. האוצר מודה לראשונה בכתב שהגירעון בסוף השנה יחרוג מהיעד של 6.6%, "בשל התמשכות הלחימה והעיכוב בקבלת הסיוע האמריקני".