בפעם השביעית ברצף: הריבית עלתה ב-0.5% - הרמה הגבוהה זה 15 שנה
בנק ישראל הודיע על העלאת הריבית במשק לרמה של 3.75%. מדובר בשיעור הריבית הגבוה ביותר מאז אוקטובר 2008. ריבית הפריים במשק עולה ל-5.25% לעומת 1.6% באפריל האחרון. נגיד בנק ישראל אמיר ירון התייחס למצב: "מעריך שהאינפלציה עוד צפויה לעלות". נשיא איגוד לשכות המסחר תקף: "שגיאה חמורה, העלאת הריבית תפגע קשות בעשרות אלפי עסקים ומאות אלפי משקי בית ותכביד על יוקר המחיה"
בנק ישראל הודיע היום (שני) על העלאת הריבית במשק בפעם השביעית ברצף, הפעם ב-0.5% - לרמה של 3.75%. מדובר ברמה הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2008. ריבית הפריים במשק עולה ל-5.25% לעומת 1.6% באפריל האחרון.
התחזית של בנק ישראל מטרידה: הצמיחה ב-2023 תסתכם ב-2.8% בלבד, פחות מהאומדן הקודם, האינפלציה תהיה 3%, שמהווה את קצה גבול היוד הממשלתי, ובנוסף צפויה גם הרעה במדדי התעסוקה, האבטלה והייצוא - לעומת התחזית הקודמת.
נגיד בנק ישראל אמיר ירון התייחס למהלך ואמר כי "אני מעריך שהאינפלציה עוד צפויה לעלות לפני שתחל להתמתן ולרדת". "ההשפעה של עליית הריבית על האינפלציה תמיד מתרחשת בפיגור של זמן מה, יש מדינות ובפרט ארה״ב שבהן ניתן כבר לראות התמתנות של עליות המחירים, ולכן הבנקים המרכזיים החלו להאט את קצב עליות הריבית", הוסיף ירון.
"אינפלציה גבוהה כרוכה באי ודאות ובקושי לקבל החלטות ברמת משק הבית והעסק, הנפגעות העיקריות הן השכבות החלשות. ככל שנאפשר לאינפלציה להשתרש יהיה קשה יותר למגר אותה, ואז נצטרך להעלות את הריבית עוד יותר", אמר ירון והמשיך: "אנחנו נחושים למגר את האינפלציה כדי להבטיח יציבות מחירים".
לגבי שוק הדיור אמר ירון: "יש סימנים להתמתנות. אני מניח שהירידה בהיקף המשכנתאות ובמספר העסקאות יבוא לידי ביטוי גם במחירים בהמשך". לגבי המלצות הממשלה אמר הנגיד כי "פיתוח ההון האנושי של ישראל מחייב שילוב קבוצות אוכלוסיה נוספות בשוק העבודה", והוסיף: "חשוב שהממשלה תנהג באחריות תקציבית, בעיקר בהוצאות שלא נועדו לתמוך בצמיחת המשק".
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, תקף את ההחלטה: "העלאת הריבית היא שגיאה חמורה של בנק ישראל. נגיד הבנק היה חייב להמתין לשר האוצר החדש סמוטריץ' על מנת לגבש תוכנית משותפת ורחבה יותר לבלימת האינפלציה. המטרה של העלאות הריבית אולי טובה אבל בדרך היא פוגעת קשות בעשרות אלפי עסקים ומאות אלפי משקי בית. צריך להבין כי התייקרות האשראי תגולגל בסופו של דבר לצרכנים ותוסיף להכבדת יוקר המחיה".
"אין זה מספיק לפעול בצד הביקושים ולייקר את האשראי במשק", הוסיף לין בהודעתו, "הממשלה החדשה ובנק ישראל חייבים לגבש יחד תוכנית רחבה יותר הפועלת גם בצד ההיצע של המוצרים והשירותים, הווה אומר, הפחתת העלויות המושתות על המגזר העסקי ובתחום זה שדה פעולה רחב, כמו תפקוד מלא של כל נמלי הים וכל הרציפים הפנויים, הפחתת תעריפי החשמל, מניעת המיסוי הנוסף המוטל על ההתייקרויות".
"כמו כן", כתב לין, "בעניין משבר הדיור, על האוצר לבחון בשלב זה, בלית ברירה, סבסוד משכנתאות של זוגות צעירים ברכישת דירה ראשונה – זכאות להלוואות מסובסדות עד מיליון שקלים והזכאות תינתן לרכישת דירה ראשונה ששוויה עד 2 מיליום שקלים".
רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, תקף גם הוא בעקבות העלאת הריבית: "אותותיהן של העלאות הריבית הקודמות כבר ניכרים במשק – מדד מנהלי הרכש המקומי לחודש נובמבר כבר מצביע על התכווצות בפעילות התעשייתית. עליית הוצאות הריבית מקטינה את מרווח הנשימה של חברות רבות, ולצערנו הסטטיסטיקה מראה על עלייה בבקשות לחדלות פירעון".
"גם שיעור המועסקים והמשרות הפנויות במגמת ירידה כבר מספר חודשים ועל כן יש להיזהר מהמשך פגיעה במשק", כותב ד"ר תומר בהודעתו, "במיוחד על רקע תחזיות של גופי מחקר בעולם אשר צופים כניסה למיתון בארצות הברית ובאירופה, שווקים אשר משפיעים באופן מהותי גם על המשק המקומי".
בנוסף, כותב ד"ר תומר כי "העלאת הריבית נדרשת פחות מאשר בעבר: גופים כלכליים בארץ מעריכים כי שיא עליית המחירים כבר מאחורינו, והאינפלציה צפויה לחזור לטווח יציבות המחירים של בנק ישראל כבר בשנה הקרובה.
המשך המגמה של העלאת הריבית פוגע בתעשייה ובמשק בישראל. לכן טוב שבנק ישראל הבין שבשלב זה יש לתת לממשלה ולשר האוצר ליישם את תוכניותיהם להפחתת יוקר המחייה, ושיחרר, ולו במעט, את החבל מצוואר העסקים המתקשים להשיג מימון".
בתחילת אוקטובר העלה בנק ישראל את הריבית ב-0.75%, והפחית ב-0.5% את תחזית הצמיחה לשנת 2023 וב-1% את תחזית העלייה בצריכה הפרטית. בבנק ישראל הסבירו את המהלך, בטענה שהאינפלציה עדיין גבוהה משמעותית מיעדי הממשלה. לקראת סוף נובמבר הועלתה הריבית שוב, הפעם בחצי אחוז.
לדברי הבנק, מחירי הדירות זינקו, משבר האנרגיה ממשיך להשתולל באירופה ודוחף להתייקרויות נוספות. הצמיחה במשק יציבה ואיתנה, הדולר גבוה מספיק - כלומר, אין חשש שהעלאת הריבית תפגע משמעותית בכלכלה. יצוין כי לעומת העולם, בישראל המצב יחסית טוב בעיקר הודות למחירי האנרגיה, אך עדיין רחוק מהיעד שקבעה הממשלה. בהיעדר ממשלה יציבה ומתפקדת - בנק ישראל מעדיף שלא לתת למחירים להתמתן מעצמם.
למרות העלאות הריבית האחרונות של נגיד בנק ישראל, שנועדו לגרום לציבור הישראלי לחשוב פעמיים בטרם יגדיל את סל הקניות שלו - ואת החובות לבנקים, בחודש אוקטובר פורסם בחדשות 13 כי החובות של הישראלים רק מתנפחים - בסכום בלתי נתפס של 26 מיליארד שקלים נוספים.