בפעם השישית ברצף: בנק ישראל העלה את הריבית במשק בחצי אחוז

בפעם השישית ברצף, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה היום (שני) על העלאת הריבית במשק - הפעם בחצי אחוז, ומביא את הריבית לרמה של 3.25%, זאת מתוך ניסיון נוסף לבלום את האינפלציה.

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, תוקף את החלטת נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, על ההחלטה להעלות שוב את הריבית: "על אף העלייה במדד יוקר המחייה בחודש אוקטובר, מדובר בשגיאה חמורה של הנגיד. בוודאי בתקופה בה מתגלים סממנים ראשונים של האטה במשק ועליה בשיעור האבטלה שמצריכים חשיבה אחרת ומקיפה יותר לבלימת האינפלציה".

עוד אמר לין: "העלאות הריבית עצמן הן מאיצות אינפלציה שכן הן מעלות את עלויות המגזר העסקי בכללו. שימוש בכלי של העלאת הריבית בלבד, כאמצעי היחיד לריסון האינפלציה, הוא שגוי. חלק מהעלאת יוקר המחייה נובע מפעולות ישירות אותן עושה הממשלה, כגון העלאת מס הארנונה, מיסוי ההתייקרויות עצמן והכשל הנמשך בעבודת נמלי הים".

לין מדגיש כי המאבק באינפלציה העולה וביוקר המחייה אסור שיעבור רק דרך העלאות הריבית המשפיעות על הביקושים. חייבת להיות תוכנית מקיפה בשיתוף פעולה מלא של בנק ישראל עם הממשלה כאשר בצד העלאת הריבית וריסון הביקושים יעשו פעולות כדי להפחית את העלויות בצד ההיצע. על הממשלה ליזום שורת צעדים משמעותיים כגון המשך הפחתת המכסים על יבוא מוצרי מזון ותנופה נוספת בצמצום חסמי יבוא מה שיגביר את התחרות.

כמו כן, שינויים במערכת המס, חלק גדול מהמיסים עולים אוטומטית כאשר מוצרים מתייקרים (לדוגמא: העלאת מסי היבוא על התייקרות מוצרים ותעריפי ההובלה הימית), מסי הנדל"ן העולים עם עליית ערך הנכס, ייקור מוצרים לרוחב כל היבוא מחמת תת תפקוד נמלי הים, העלויות המושתות על ידי המונופולים המחולטים בבעלות המדינה, וכמובן, העומס הרגולטורי.

כזכור, בתחילת אוקטובר העלה בנק ישראל את הריבית ב-0.75%, והפחית ב-0.5% את תחזית הצמיחה לשנת 2023 וב-1% את תחזית העלייה בצריכה הפרטית. בבנק ישראל הסבירו את המהלך, בטענה שהאינפלציה עדיין גבוהה משמעותית מיעדי הממשלה.

לדברי הבנק, מחירי הדירות זינקו, משבר האנרגיה ממשיך להשתולל באירופה ודוחף להתייקרויות נוספות. הצמיחה במשק יציבה ואיתנה, הדולר גבוה מספיק - כלומר, אין חשש שהעלאת הריבית תפגע משמעותית בכלכלה.

יצוין כי לעומת העולם, בישראל המצב יחסית טוב בעיקר הודות למחירי האנרגיה, אך עדיין רחוק מהיעד שקבעה הממשלה. בהיעדר ממשלה יציבה ומתפקדת - בנק ישראל מעדיף שלא לתת למחירים להתמתן מעצמם.

למרות העלאות הריבית האחרונות של נגיד בנק ישראל, שנועדו לגרום לציבור הישראלי לחשוב פעמיים בטרם יגדיל את סל הקניות שלו - ואת החובות לבנקים, בחודש שעבר פורסם בחדשות 13 כי החובות של הישראלים רק מתנפחים - בסכום בלתי נתפס של 26 מיליארד שקלים נוספים.

גם בחודשים האחרונים חלה קפיצה משמעותית, בין מרץ 2022 ועד ליוני, שבהם כבר עלתה הריבית. בניגוד למגמה של בנק ישראל, המצב עלול להביא את הלווים לחובות משמעותיים, שאולי לא יוכלו לעמוד בהם. זאת, כשבינתיים ההלוואות ממשיכות לגדול, האובר-דראפט זינק בכ-5% מתחילת השנה, וכעת המינוסים ממשיכים לגבור על משקי בית רבים.