פרשת חטופי תימן: כספי הירושה - למדינה

לאחר שבשנה האחרונה זכתה פרשת הילדים החטופים לחשיפה גדולה ואחרי שהפרוטוקולים של ועדות החקירה הממלכתיות הותרו לפרסום, כעת נחשף עוול נוסף שנעשה למשפחות שילדיהן ככל הנראה נלקחו מהן בכוח. אחים לתינוקת שנטען כי נפטרה בשנות ה-50 להורים שעלו מעירק, מספרים כי המדינה לא מאפשרת להם לממש את ירושת הוריהם שנפטרו - משום שלאחותם לא ניתנה תעודה פטירה. על פי חוק, במידה שלא מגיע יורש לדרוש את הכסף בתוך 25 שנים, תועבר הירושה ישירות לקופת המדינה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

הוריה של לאה (שם בדוי) עלו מעירק לישראל בשנת 1951. יום אחד בתם התינוקת, שהייתה בת 9 ימים, הרגישה לא טוב ולכן ההורים לקחו אותה לבדיקה במרפאה. למחרת בבוקר חזר האב עם התינוקת לטיפת חלב בשל נזלת ומשם היא נלקחה לבית החולים לבדיקה נוספת. לאחר מספר דקות יצא הרופא והודיע לאב שהילדה נפטרה. האב דרש לראותה אך הצוות סירב. האב חזר לביתו כואב ללא תעודת פטירה, ללא גופה וללא קבר.

מספר שנים לאחר המקרה, נפטר אבי המשפחה ולפני מספר שבועות נפטרה גם אם המשפחה ולא הותירה אחריה צוואה. מלבד לאה, בני הזוג הותריו אחריהם עוד שלושה ילדים.

על מנת לקבל את כספי הירושה של ההורים, היו צריכים לאה ושלושת אחיה להוציא צו ירושה מרשם הירושה. על מנת לקבל את צו הירושה אמורים כל ילדי המנוחים להתייצב ולדרוש את הירושה, אך מאחר ולאה ואחיה לא יכלו להציג תעודת פטירה של אחותם שכתובה בתעודת הזהות של הוריהם הם אינם יכולים לממש את חלקה בירושה.

"פתחו את הפצעים מחדש"

"אני מרגישה זלזול", מספרת לאה לחדשות 2 Online לאחר שפנתה לוועדה בראשות חברת הכנסת נורית קורן שקיימה היום (יום ג') דיון בנושא. "פתחו לנו את הפצעים מחדש. היום אני מרגישה מה שהוריי חשו כל השנים".

בסופו של דבר יקבלו לאה ואחיה את החלק בירושה שמגיע להם. אך הכסף של הילד החמישי שלכאורה נפטר יעבור למדינה מאחר שאין מי שידרוש אותו.

הוריה של לאה העידו בוועדות החקירה בשנות ה-90 שבעקבותיהן הוחלט כי התינוקת נפטרה. לאחר ההחלטה הונפקה לאחות תעודת פטירה ע"י ועדות החקירה. למרות שבני המשפחה הציגו את תעודת הפטירה שהונפקה במסגרת ועדות החקירה, רשות האוכולסין במשרד הפנים לא הסכימה לקבל את המסמך.

מאיר אמסלם, מנהל הגנזך רשות האוכלוסין, הסביר היום בדיון מדוע רשות האוכלוסין איננה יכולה להנפיק תעודות פטירה. "על פי חוק המרשם, וכך היה גם על פי החוק הבריטי, חייבים מסמך ציבורי על מנת לקבוע ברשומות את מותו של אדם. הרשות איננה יכולה להסתמך על הקביעה של ועדת חקירה אפילו אם עומד בראשה שופט".

חברת הכנסת קורן טוענת שעניין זה "מוכיח שוב שוועדות החקירה שהוקמו בעבר לחשוף את האמת, רק דאגו להסתיר את האמת והמסמכים שהנפיקו לא כבילים בכלל להיום".

"ישנם ברחבי העולם מאות אנשים שאומצו בעבר וכעת זכאים לירושה", היא הוסיפה. "מדינת ישראל חטאה פעמיים; תחילה כשהודיעה להורים שהילדים נפטרו ולא הנפיקה להם מסמכים ציבוריים רלוונטיים. וכעת בבואם לממש צווי ירושה, המדינה דורשת מהם להציג הוכחות ומסמכים שאכן בן משפחתם נפטר ומשפחה שלא עומדת בנטל ההוכחה חלקו של הילד נעלם בירושה, עובר לניהול העיזבון בידי האפוטרופוס הכללי ובסופו של יום לרשותה של המדינה".

שלומי חתוכה ממובילי עמותת "עמר"ם", מסביר שבעקבות ניסיון ההסתרה נוצרים המון מצבים סוריאליסטים שזאת רק דוגמא אחת לזה. "זה עוד נגזרת של כל הפרשה הזאת", הוא אומר. "משפחה שמקבלת הודעות מלשכות גיוס, או שאומרים לבן אדם אתה מת אבל אחותך חיה. הנפיקו בסך הכל מסמך. מצד אחד אומר להם הילד מת מצד שני לא אומרים להם איפה הגופה".