הפיתוח הישראלי שיסייע למנוע התפשטות זיהום בבתי החולים
משרד הבריאות חשף באפריל כי בין 4000- 6000 ישראלים מתים מדי שנה מזיהומים נרכשים בבתי החולים. סטארטאפ ישראלי בשם סונוביה טוען כי בידו פתרון ישים שיכול לעזור ולצמצם את החשיפה לאלו
מעבר לפגיעה בכמויות בלתי נתפסות של בני אדם, הרי שזיהומים הנגרמים כתוצאה מאשפוז בבתי חולים משיתים עלויות כבדות על בתי החולים וכן על קופות החולים המבטחות את המטופלים. ומאחר ולמספרים האלו יש חשיבות לעיתים אף יותר מערך חיי אדם - הרי שבעולם פועלים מספר לא מבוטל של חברות שמפתחות פתרונות שונים לצמצום החשיפה לזיהומים הללו.
אחת מהחברות המסקרנות בתחום הזה היא דווקא חברה קטנה מרמת גן בשם סונוביה (שבגלגולה הקודם כונתה ננו-טקסטיל ) שמציעה טכנולוגיה שיכולה להפוך כל סוג של בד לקוטל חיידקים. החל מהסדינים במיטות בתי החולים ועד הבגדים והחלוקים של הצוות הרפואי. מנתוני החברה עולה כי לבית חולים נרשמה בממוצע עלות עקיפה של 96 אלף שקל פר מקרה של זיהום בדם הקשור בצנתר מרכזי, ולזיהום בפצע הניתוח נרשמה עלות עקיפה של 19.4 אלף שקל למטופל. הטכנולוגיה שבסונוביה פיתחו מאפשרת הענקת תכונות אנטי-בקטריאליות למדי העובדים, לפיג'מות של החולים, ולכלי המיטה והווילונות, וזאת במטרה להפחית באופן משמעותי את מקרי התחלואה והתמותה ובמקביל להוזיל עלויות אשפוז. פנינו לרועי הירש, סמנכ"ל הפיתוח העיסקי של החברה כדי ללמוד עליה קצת יותר
איך נולד הרעיון לחברה?
"הרעיון נולד באוניברסיטת בר אילן, על ידי פרופ׳ אהרון גדנקן וד״ר אילנה פרלשטיין" עונה הירש, "שפיתחו שיטת ציפוי אנטי-בקטריאלי בשימוש בגלי אולטרסאונד. פרופ׳ גדנקן וד״ר פרלשטיין קיבלו מענק של 12 מיליון אירו מהאיחוד האירופאי להובלת מאגד של 16 גופים לפיתוח חצי תעשייתי של שיטת הציפוי האנטי-בקטריאלי, שכוללת מכונה וכימיה ייחודיים, לצורך המלחמה בזיהומים נרכשים בבית חולים. הסיבה שהטכנולוגיה הזו נבחרה לקבל מענק בסדר גודל כזה נעוצה ביתרונות המובהקים של הטכנולוגיה על פני שיטות אחרות הנהוגות כיום בשוק, ובהן: עמידות לכביסות תעשייתיות, שכל טקסטיל של בית חולים עובר, הפעילות האנטי-בקטריאלית העוצמתית של הציפוי, היכולת לצפות כל סוג טקסטיל שהוא, ועלות הציפוי האטרקטיבית. לאחר סיום הפרויקט האירופאי, סונוביה הוקמה וקיבלה את זכויות המסחור לטכנולוגיה מאוניברסיטת בר אילן".
החברה נוסדה כבר בשנת 2013, וממוקמת ברמת גן. מודל המכירות של החברה מתבסס על שיטת "המדפסת והדיו" - במסגרתה היא מוכרת באופן חד פעמי את המכונה, ומספקת לפי צורך את המתכלים (החומרים הכימיים). בחברה אומרים כי הייחודיות של הטכנולוגיה שברשותם מונעת צמיחה של חיידקים על אריגים טבעיים וסינתטיים כאחד, והיא מונעת התפשטות של זיהומים בבתי חולים ואף מפחיתה העברת זיהומים בין חולים לצוות הרפואי וכלפי מבקרים. הפתרון שהחברה מציגה הופך כל אריג לבד אנטי בקטריאלי ע"י הטעמת חלקיקי ננו של תחמוצת אבץ (ZnO) באריג. תחמוצת אבץ ידועה בתכונותיה האנטי-בקטריאליות והיא מאושרת על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני כחומר בטוח לשימוש. ננו-חלקיקים של תחמוצת אבץ מחסלים אפילו חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, כמו חיידקי MRSA .
מתי הבנתם שיש כאן פוטנציאל למשהו גדול יותר?
"פנימית, בחנו את יתרונות הטכנולוגיה והבנו שיש כאן בעצם פוטנציאל לעשות מהפיכה אמיתית בתעשיית אשפרת (שיפור תכונות מוצרים , בד"כ בסוף הליך הייצור) הטקסטיל בעולם" אומר הירש, "שהיא למעשה התעשייה השנייה המזהמת ביותר בעולם, ולספק בעצם פתרונות מתחרים לכל טיפולי האשפרה הקיימים היום בשוק, כגון חסינות מים, חסינות אש, ריכוך, צביעה ועוד, אך עם ערכים מוספים ססטיינבליים מובהקים תודות לשימוש מופחת בכימיקלים [לפחות 50% פחות], שימוש בכימיקלים ססטיינבליים, עמידות אדירה לכביסות ומניעת זליגת הכימיקלים מהטקסטיל למשתמש הקצה, ושימור התכונות שרצינו להקנות לטקסטיל. חשוב להבין ששוק הטקסטיל זה שוק של טריליוני דולרים בשנה, וכל סוג טקסטיל שהוא בעולם עובר אשפרה, כך שהפוטנציאל הוא עצום. הודות לערכים המוספים הססטיינבליים של הטכנולוגיה שלנו, סונוביה התקבלה לאקסלרטור המוביל בעולם הטקסטיל - Fashion for Good - Plug and Play, ששותפים בו מותגי טקסטיל מובילים כגון אדידס, טארגט, קלווין קליין, טומי הילפיגר, ספידו, גוצ׳, שאנל, ועוד, וקיבלה מימון מהתכנית בסדר גודל שאף אחת מיותר ממאה חברות הסטארט-אפ שההתתפו בתכנית לא קיבלה. בנוסף לכך, סונוביה התקבלה לשתי תכניות המשך שרק מעטות החברות שהתקבלו אליהן - תכנית אחת היא תכנית ניהול פיילוטים עם המותגים השותפים בתכנית והטמעה של הטכנולוגיה בפסי הייצור שלהם, ותכנית שניה היא בעצם קרן של 100 מיליון דולר שמספקת מימון בתנאים מעולים למפעלי אשפרה בעולם שרוצים להטמיע את הטכנולוגיה".
במה בעצם שונה הפתרון שלכם מזה של המתחרים?
"כיום ישנן שתי טכנולוגיות בשוק שמאפשרות לבצע אפליקציות בטקסטיל - אשפרה ואקסטרוזיה" מסביר הירש. "שתי הטכנולוגיות מזהמות מאוד בשלב הייצור. בנוסף, טיפולי האשפרה לא עמידים אפילו לכביסות ביתיות בחום נמוך, ואקסטרוזיה רלוונטית אך ורק לסיבים סינטטיים, היא יקרה מאוד, ומצריכה הזמנות גדולות מראש על מנת לקבל מחירים ״סבירים״. כך שלשתי הטכנולוגיות יש חסרונות מובהקים. הטכנולוגיה של סונוביה מאפשרת לבצע אפליקציות לכל סוג טקסטיל שהוא, לבצע את הטיפול עם כמות מופחתת משמעותית של הכימיקלים [לפחות 50% פחות], עם כימיקלים יותר סטטיינאבליים, עם פרפורמנס יותר גבוה של הטיפול, עם עמידות פנומנאלית, גם לכביסות תעשייתיות, ובכך גם מונעת את זליגת הכימיקלים למשתמש הקצה ושימור התכונה שהוקנתה לטקסטיל [למשל - אנטיבקטריאליות], וכל זאת בעלות נמוכה מהטיפולים הקיימים בשוק. בגלל הערכים המוספים של הטכנולוגיה תאגידי הענק משוק הטקסטיל מכנים את הטכנולוגיה הזו ״Distruptive״ וכזו ש״תשבש״ את עולם האשפרה".
עד כמה יעיל הפתרון שפיתחתם בכל הקשור למניעת העברת זיהומים?
"הטכנולוגיה שלנו מקנה יעילות אנטי-בקטריאלית עוצמתית ביותר לטקסטיל המטופל, ובמונחים מקצועיים, אנחנו מגיעים לפעילות אנטי-בקטריאלית של Log7, שהיא פנומנלית. בנוסף, בוצע ניסוי קליני תחת הפרוייקט האירופאי לבדיקת מניעת הזיהומים, והוכתר בהצלחה יתרה, וסונוביה עתידה לבצע שני ניסוייים קליניים נוספים עם בתי חולים בישראל".
מעבר לעולם הרפואה, לאיזה עוד מגזרים המוצר שלכם מיועד?
"הטכנולוגיה של סונוביה" עונה הירש, " מיועדת לכל הסקטורים השונים בעולם הטקסטיל, וכבר היום מתהווים שיתופי פעולה עם חברות כמעט מכל סקטור טקסטילי שהוא - ספורט, בגדי Outdoor, תחבורה, תעופה וחלל, הלבשה עילית ועוד".
י.