עשרות בת"א נגד בג"ץ: "הפקרות"

עשרות בני אדם משתתפים הערב (שני) בהפגנה בשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב נגד פסיקת בג"ץ הפוסלת כליאת מסתננים שמסרבים להרחקתם למדינה שלישית מעל חודשיים. מנהיגת המאבק, שפי פז, אמרה במהלך ההפגנה כי היא קוראת לממשלה לחוקק חוק במהירות שיעקוף את החלטת בית המשפט.

"אנחנו מנהלים את המאבק כבר 10 שנים והוא נוגע לקיום שלנו", אמרה פז. "הממשלה מנסה לחוקק חוקים ובג"ץ פוסל, מעוות ומסרס.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב להחלטת בג"ץ ואמר כי יש לחזק את סוגיית האכיפה בנושא המסתננים. "המדיניות נשענת על שלוש רגליים: הגדר שהקמנו בדרום ובלמה לחלוטין את המסתננים, ההסכם עם מדינות אפריקניות להעברת מסתננים אליהן וסוגיית האכיפה - נצטרך להביא תיקון חקיקה כדי לאפשר מימוש הסכמים אלה".

שרת המשפטים איילת שקד התבטאה אף היא בחריפות לפסק הדין של בג"ץ ואמרה כי בכוונתה לעבוד יחד עם שר הפנים על תיקון חקיקה שיאפשר את ההרחקה גם ללא הסכמתם. לדבריה, "בית המשפט העליון לקח מידי המדינה את מנוף הלחץ ששימש בידה להרחקת מסתננים בלתי חוקיים והפך את חוסר שיתוף הפעולה למתגמל. את המלחמה הזו נילחם עד שנשיג את התוצאות הדרושות".

מוקדם יותר השר לביטחון הפנים גלעד ארדן תקף את החלטת בג"ץ מפני שלטענתו היא "מרוקנת מתוכן את מדיניותה ההרחקה ומותירה את המדינה ללא כלי אפקטיבי להוצאת המסתננים". בציוץ בטוויטר הוסיף ארדן כי "על פי פסק הדין, המדיניות לא תהיה אפקטיבית שכן המסתנן יעדיף לשבת 60 יום בכלא ולהישאר בישראל מאשר לעבור לגור ברואנדה או אוגנדה. במצב המשפטי שנוצר עלינו לקדם תיקון חקיקה דחוף שייתן כלים בידי המדינה להמשיך בתהליך הוצאת המסתננים".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

על פי פסק הדין של בג"ץ, המדינה תוכל להרחיק מסתננים למדינה שלישית אך ורק בהסכמתם. אלו שיסרבו להצעת המדינה יוכלו להישלח למאסר למשך 60 ימים בלבד ולא מעבר. דחיית העתירה שהגישו מבקשי המקלט ועמותות למענם אמנם מאשרת את מדיניות הממשלה ביחס לסוגית הגירוש למדינה שלישית אך מונעת דה-פקטו את אמצעי העידוד להסכמה שהיה בידי המדינה. ההחלטה התקבלה בהרכב שופטים מורחב שכלל את הנשיאה מרים נאור, המשנה לנשיאה אמנון רובינשטיין, אסתר חיות, חנן מלצר ויורם דנציגר.

בפסק הדין נכתב כי "לא הוכח שמדינה זו (השלישית) אינה בטוחה וכי התקיימו כל התנאים הפרוצדורליים הנדרשים לצורך הנהגתו של הסדר ההרחקה. עוד נקבע כי המנגנונים שהנהיגה לביקורת ולפיקוח על הליך ההרחקה ועל היחס שלו זוכים המורחקים במדינה השלישית מספקים בעת הנוכחית".

השופטים הזכירו כי המדינה מרחיקה רק את המסתננים המסכימים לכך ולפיכך הם לא מגורשים בכפייה. בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי לא ניתן לראות באי-הסכמתם של מסתננים להרחקה למדינה השלישית כ"היעדר שיתוף פעולה" ועל כן לא יהיה ניתן "להעניש" אותם ולכלוא אותם מעבר ל-60 ימים.

המדינות השלישיות - ללא סכנת חיים למסתננים

ההחלטה לגרש מבקשי מקלט למדינה שלישית ולעודד את הרחקתם מרצון התקבלה בממשלה עוד ב-2011, אז משרדי הממשלה הונחו למצוא מדינות שונות שהרחקה אליהן לא תסכן את חיי המסתננים. במקביל החלה המדינה לפעול להשגת הסדרים עם מדינות שלישיות שיסכימו לקבל את המסתננים לשטחן.

ב-2013 חתמה המדינה על הסכמים עם שתי מדינות שלישיות הממוקמות באפריקה. במסגרתם הסכימו המדינות לקלוט את המסתננים "שלא ניתן להרחיקם למדינת מוצאם". בחירת המדינות התקבלה על בסיס העובדות כי לא מתנהלות בהן מלחמה או מהומות, אין חוות דעת של האו"ם לפיהן אסור להרחיק אליהן פליטים, לא נשקפת סכנה לחייהם או לחירותם של מבקשי המקלט וכי ניתן לבקש במדינות הללו הגנה זמנית.

העתירה שהוגשה על ידי מבקשי מקלט והעמותות להגנה עליהם התייחסה לעצם מהות ההרחקה למדינה שלישית אך בג"ץ כאמור קבע כי מדובר באפשרות לגיטימית כל עוד מדובר בהרחקה בהסכמה ועל כן דחה את העתירה.