"למה לא ברחת? ולמה את בוכה?"

איך את לא זוכרת מה היה?
למה לא ברחת?
למה את בוכה? אני לא יכולה להבין כלום כשאת בוכה
איך את מסתירה מאמא ואבא אירוע כל כך איום? אולי זה שקר?
איך ידעת שזה איבר המין שלו?
את עוברת אונס ואת לא חוששת שאת כבר לא בתולה?

אלה רק קומץ מהשאלות שנשאלו נשים שהותקפו מינית בחקירות משטרה ובבתי משפט. הקמנו בתי דין מיוחדים לתעבורה ולעבודה, מינינו שופטים שיודעים לטפל ברגישות בענייני משפחה, אבל כשזה נוגע לנושא הכל כך רגיש ומורכב הזה - כל שופט פלילי רשאי לדון בעבירות מין.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

נכון, יש הכשרה, של 4 ימים. 4 ימים בלבד בהם אמור השופט להבין את נבכי נפשה של מי שהותקפה מינית, לדעת איך לנהוג בה, איזו שאלה תרמוס אותה לאפר ומאיזה משפט היא לא תצליח להתאושש.

הם לפחות עוברים הכשרה. אבל כל סנגור רשאי לחקור נאנסת בבית המשפט ואף פרקליט שמטפל בתיקי עבירות מין לא עובר הכשרה בנושא. במשטרה אמנם הבינו את החשיבות של שוטרת חוקרת, אבל גם שם הדרך עוד ארוכה ולחוקרים אין את ההכשרה הנדרשת.

אין ספק - חייבים לערוך חקירה רצינית ומקיפה של המתלוננת. יש שאלות קשות שצריכות להישאל. אבל אפשר אחרת. יש מדינות שבהן הקימו תחנות משטרה ייעודיות לנשים ובתי דין לטיפול בנפגעות עבירות מין.

ובינתיים, בישראל, נשים שהותקפו מינית מתארות את ההתנהלות מול הרשויות כטראומה לא פחות קשה מהאונס עצמו. כדי לעזור להן, במקום לפגוע בהן שוב, חייבים להכשיר את כולם בצורה רצינית - את החוקרים, את הפרקליטים, את עורכי הדין וגם את השופטים. מגיע להן לפחות את זה.

הערב ב"מהדורה המרכזית" פרויקט מיוחד: נשים שהותקפו מינית מספרות על דרך הייסורים בחדרי החקירות ובבתי המשפט, ועל מה שאפשר וצריך לעשות אחרת.