כך הרסו הפרקליטות והמשטרה את תיק הרצח של רועי ברינג

(6:12 דקות)

זה היה תיק סגור. אביב בן בסט הודה ושיחזר את הרצח בדקירה של רועי ברינג, מחוץ לאולם אירועים בפתח תקווה לפני שנתיים. אולם מאז, התנהלות שערורייתית של רשויות אכיפת החוק הביאו לקריסת התיק. ממצאים המצביעים על דוקר נוסף נזנחו. הרוצח האמיתי, ככל הנראה, עוד מסתובב חופשי.

הסיפור מתחיל בפברואר 2010. באולם של רועי ברינג נחגגה חתונה, במהלכה פרצה קטטה. ברינג ניסה להפריד ונקלע בעצמו ללב הקטטה. בסוף הלילה מת ברינג בבית החולים משתי דקירות בבטנו.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של חדשות 10 »

החקירה מועברת לימ"ר מרכז. בבוקר נעצרים בן בסט, קובי ואיציק ממן ואורחים אחרים שהשתתפו בקטטה. בתחילת החקירה כולם מכחישים. אחרי יממה בן בסט נשבר ומודה שדקר את רועי ברינג. ריח ההרשעה כבר עולה באפם של החוקרים, ומהרגע הזה כל רמז אחר, בעיקר אם הוא מפריע לקונספציה, נדחק הצידה.

נגד בן בסט מוגש כתב אישום בגין רצח בו נטען, למרות הודאתו, ששלף את הסכין שהחביא ודקר באמצעותה את רועי פעמיים - במותן ימין ובצידה השמאלי מרכזי של בטנו. דוח הנתיחה הפתולוגית, ראיה מכריעה בתיק, אמנם מצוי בידי המשטרה והפרקליטות עוד לפני הגשת כתב האישום, אך נדמה שאיש לא טרח להביט בו.

על פי הדוח שחיבר הפתולוג ד"ר נחמן ריקרדו, ברינג אכן נדקר פעמיים בבטנו. אך הדקירה הקטלנית, זו שהובילה למותו, היא הדקירה השמאלית. בן בסט, כאמור, הודה כי דקר בצד ימין, אבל מהסתירה המהותית הזאת בתיק מתעלם התובע, עו"ד גיא רוזנצווייג.

"אם אדם אחר הוא זה שאחראי למוות, אז הוא מסתובב חופשי"

בית המשפט מפציר בפרקליטות לקיים משא ומתן עם בן בסט ולהגיע להסדר טיעון, מתוך הבנה שתיק הרצח הזה עלול להסתיים בזיכוי. התובע, נענה ופוצח במעין משא ומתן, אבל לא עם הסניגוריה, אלא דווקא עם הפתולוג בתיק. דוח שנגנז, מגלה כי התובע נפגש עם הפתולוג. במהלך הפגישה הועלתה האפשרות שהחשוד בתקיפת המנוח דקר אותו בצדו הימני של הבטן פעם אחת בלבד. כלומר, התובע מספר לפתולוג, שהוא עד במשפט, על הסתירה בין דוח הנתיחה שלו להודאת הנאשם, ומבקש ממנו פיתרון. מדאיג אפילו יותר לגלות כי הפתולוג כנראה נענה.

לכאורה הבעיה נפתרה. הדקירה הקטלנית עברה משמאל לימין ואפשר להרשיע. התובע מבקש להעיד את הפתולוג ולהציג את מסקנותיו החדשות, אך השופטים מסרבים בתוקף. הזיגזג בעמדת הפתולוג בתיק הזה פוגע באמינות של המכון הפתולוגי כולו. אלפי תיקי חקירה המסתמכים על דוחות פתולוגיים עלולים להיפגע מהספק הזה. השופטים שולחים את הצדדים להליך גישור כדי לחתום על הסכם טיעון. לא משום שבן בסט חף מפשע, אלא כדי למנוע את הקטסטרופה שנולדה בדרך להרשעתו ברצח.

"העובדה שיש שתי דקירות לא מעניינת אף אחד", אומר עו"ד אשר חן, סניגורו של בן בסט. "הם גמרו את החקירה ברגע שהוא הודה. אם אדם אחר הוא זה שאחראי למוות, אז הוא מסתובב חופשי".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי לא נפל פגם בעבודת התובע: "בניגוד להצגת הדברים בכתבה, השיח שהתקיים בין התובע לבין הפתולוג היה שגרתי ולגיטימי לצורך הכנה לעדות, ואין בו כל דופי. הפתולוג תיקן את חוות דעתו על סמך נתונים אובייקטיבים, והדברים תועדו והועברו מיידית לידיעת ההגנה כחלק מחומרי החקירה. לפני שנפטר, המנוח הצביע על בן בסט, ורק עליו, כמי שפגע בו, וגם לא היתה עדות לקיומו של אדם חמוש נוסף בזירה. בן בסט הודה בבית המשפט בדקירה הקטלנית ונשלח ל-15 שנות מאסר".