משפט קצב: מהם הלקחים של הפרקליטות?
בעת דחיית ערעורו של משה קצב, מתח בית המשפט העליון ביקורת קשה על פרקליטיו, על היועץ המשפטי לממשלה לשעבר ועל התקשורת. ועדיין, מעל התיק הסגור מרחפים לא מעט סימני שאלה, הנוגעים להתנהלות הפרקליטות. אז כיצד היא צריכה לבדוק את עצמה? פרשנות
(6:01 דקות)
בית המשפט העליון דחה אתמול פה אחד את ערעורו של הנשיא לשעבר משה קצב על סדרת עבירות המין שבהן הורשע, ומתח ביקורת קשה על פרקליטיו, על היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז וגם על התקשורת.
מזוז הגדיר את קצב כ"עבריין מין סדרתי" עוד לפני תחילת המשפט, ועל כן זכה לביקורת. הפרשה הזו ללא ספק מהווה את נקודת השפל בקריירה של מזוז, אך כהונתו כיועץ משפטי נתפשה כיעילה, מהירה וטובה. הוא התגלה כאחד היועצים המצויינים.
ועדיין, מעל התיק הסגור מרחפים לא מעט סימני שאלה, הנוגעים להתנהלות הפרקליטות, שכבר הודיעה שתחקור את עצמה בפרשת עסקת הטיעון. הסדר הטיעון היה הסדר מוזר והזוי, שכן הוא אפילו לא כלל את החלקים שלא הייתה עליהם מחלוקת, כמו הטרדת עדים. ההבדל התהומי בין נגיעה בברך לשני מעשי אונס איננו מובן.
ביתניים, אחרי יממה של הסתגרות בביתו בקריית מלאכי, נשיא המדינה לשעבר יצא אחר הצהריים מביתו. קצב ורעייתו גילה שקולה טרם נשמע בפרשה נסעו במכונית של בנם ככל הנראה לביתה של בתם בגבעת שמואל שם הם יעבירו את השבת. בעוד פחות מחודש ייכנס קצב לבית הסוהר ויחל לרצות שבע שנות מאסר.