ששינסקי הכריע: 66% מהכנסות הגז יועברו למדינה
ועדת ששינסקי החליטה פה אחד כי שיעור התמלוגים יישאר על כנו, אך ניכוי האזילה יבוטל והיטל על רווחי הגז והנפט ייכנס לפעולה. ששינסקי: "המערכת החדשה תיושם על כל העוסקים בענף - גם כיום וגם בעתיד"
כתבתו של מתן חודורוב (2:27 דקות)
66% מהכנסות הגז הטבעי יוקצו לטובת הממשלה בצורות מיסוי שונות - כך עולה ממסקנות ועדת ששינסקי שמפורסמות כעת, שהתקבלו פה אחד על ידי כל חברי הוועדה. ועדת ששינסקי ממליצה על החלת מערכת פיסקלית חדשה שתיושם על כלל הפעילות בענף החל משנת 2011. שיעור התמלוגים יישאר על כנו, ברמה של 12.5% ברוטו ו-10.9% נטו, אך ניכוי האזילה יבוטל והיטל על רווחי הגז והנפט ייכנס לפעולה.
המיסוי החדש הינו פרוגרסיבי (שיעור המס עולה בהדרגה עם העלייה ברווחים) יחול על חברות הגז והנפט רק לאחר החזר ההשקעה בתוספת 50%. המס יועלה בצורה מדורגתו ויגיע ל-60% מהרווחים רק כאשר ירוויחו החברות 230% על השקעתם הראשונית. גובה ההיטל ייקבע על ידי ההכנסות המצטברות נטו מהפרוייקט, בניכוי הוצאות שוטפות מצטברות ותשלומי תמלוגים, חלקי הוצאות החיפוש והפיתוח.
עוד ממליצה הוועדה כי ההיטל לא יבוא לידי ביטוי בשנות ההפקה הראשונות. במאגר בהיקף בינוני-גדול הוא יפעל רק לאחר 8 שנות הפקה ובמאגרים קטנים יפעל לאחר 15 שנה.
ועדת ששינסקי הוקמה ב-12 באפריל השנה בידי שר האוצר, למרות מסכת לחצים שהופעלה נגד הקמתה בידי השותפות בתגלית הגז הטבעי תמר, בגיבוי הממשל האמריקאי.
שר האוצר יובל שטייניץ פתח את הדברים: "אין ספק שתגליות הגז הקיימות הן משאב הטבע הגדול ביותר והמשמעותי ביותר במדינת ישראל. בתגליות אלו טמונה בשורה חשובה ותקווה גדולה לאזרחי מדינת ישראל. קשה להפריז בחשיבותן של תגליות אלה לגבי יכולתנו להמשיך ולממן את הגנת המדינה, ולגבי היכולת לדאוג לחינוך ולהשכלה לבנינו ולבנותינו". השר הודה לחברי הוועדה וליו"ר על פעולתם: "ראוי לגנאי מסע הלחצים שהופעל על איתן ששינסקי ועל בני משפחתו. תודה לך איתן, על שלא נשברת".
אחריו הציג פרופ' איתן ששינסקי את עיקרי הדו"ח, וציין כי הדו"ח המלא יוגש עד סוף השנה: "המערכת הפיסקלית בישראל לא השתנתה מאז שנות ה-50, בניגוד לשאר מדינות העולם. ב-2002 היה ניסיון לשנות את חוק הנפט והגז והוא נכשל ללא דיונים רבים, הסיבות ברורות. לאחר התגליות הברורות בחופי ישראל שהינן גדולות ברמה עולמית, היה ברור שצריך לעשות שינוי".
"מה שהנחה אותנו בראש ובראשונה הוא המשך פיתוחם של מאגרים חדשים תוך שמירה על כדאיות המשקיעים. המדינה חייבת לתת תמריצים ליזמים הפרטיים אבל כל הנותר נובע מהעובדה כי משאבי הטבע הם בבעלות מדינת ישראל וציבור אזרחיה. כיום הציבור אינו מקבל את החלק הראוי שלו בהכנסה מהמשאבים. אלה תגליות משמעותיות ביותר בקנה מידה עולמי. המשק הישראלי צמח מאז שנות ה-50 עשרות מונים".
לגבי ניכוי האזילה שממליצה הועדה שבראשותו לבטל, אמר ששינסקי כי "קשה לחשוב על הצדקה לניכוי האזילה. הכירו בהרבה הוצאות של המשקיעים בעף המיוחד הזה. השקעות הוניות, שמפחיתים על פני זמן, בהתאם לאורך חיי הנכס, הוכרו למשקיעים בתחום כהשקעות פירותית שהופחתו בבת אחת. המשקיעים עד כה קיבלו הקלות למכביר".
התשלום למדינה: רק אחרי הכנסות של 150% מההשקעה
"המדינה עד כה קיבלה את אותה תמורה מחברות הגז והנפט כמו התמורה שקיבלה מחברות אחרות. הציבור אינו זוכה לשום תמורה בגין אוצרות הטבע שהיא נתנה את הרשות לחפש. המדינה בעצם שילמה להם כדי לעסוק בנושא".
ששינסקי ציין כי "כל אחד מהנושאים האלה עבר מאות ואלפי חישובים, על כל נושא חשבנו מה לעשות".
ששינסקי התייחס לניכוי האזילה: "בארה"ב כשחברות שילמו על משאבי הטבע, היה מקום לניכוי אזילה. בישראל חברות קיבלו ניכוי אזילה על משאב טבע שאותו קיבלו חינם. אף אחד לא נתן שום נימוק ואין שום מדינה שנותנת ניכוי אזילה על משאב שניתן ללא תמורה".
ששינסקי הוסיף כי "המערכת הפיסקלית החדשה תיושם על כל העוסקים בענף - גם כיום וגם בעתיד", ולמעשה הבהיר סופית כי הכללים החדשים יוטלו גם על מאגר תמר המוכח.
"החברות יתחילו לשלם למדינה רק אחרי שהכנסותיהן יגיעו ל-150% מההשקעה, כי רצינו להיות בטוחים שהיזמים לא יפסידו מכך. אגב, ברוב מדינות העולם מתחילות החברות לשלם רק כאשר ההכנסות מגיעות לטווח של 100%-130%".
הנימוק להקמת הוועדה היה כי תגליות הגז הטבעי המשמעותיות של אשתקד והאפשרות לגילויים משמעותיים בעתיד עשויים להביא להשפעות כלכליות משמעותיות על המשק הישראלי ועל פעילות הממשלה.
בהתאם, על הוועדה הוטל לבחון אם יש לשנות את המערכת הפיסקלית (מיסוי, תמלוגים ואגרות) הנהוגה בישראל בנושא - שגובשה ב- 1952; וכן לבדוק כיצד היא עומדת בהשוואה למערכות פיסקליות במדינות שונות בעולם המערבי-דמוקרטי, תוך התחשבות בתנאים הכלכליים והגיאופוליטיים המיוחדים לישראל. כמו כן, נדרשה הוועדה לבדוק את ההשלכות של תגליות משמעותיות על שערי המטבע בישראל ועל התחרותיות של היצוא הישראלי.
בראש הוועדה עומד פרופ' איתן ששינסקי, שמכהן במקביל גם כחבר בוועדה לבדיקת האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי. עבור ששינסקי מדובר בהמשך לפעילות מחקר ענפה עבור מוסדות השלטון, שהחלה עוד ב-72' - אז שימש יועץ כלכלי לכנסת.
אחרי הגשת המסקנות, יקבלו חברות הגז את ההזדמנות להגיע לשימוע ולהציג את עמדתן. בסוף דצמבר אמורה הוועדה להגיש את טיוטת הדו"ח הסופי לאישור בוועדות הכנסת הרלוונטיות.
המתווה המסתמן של מסקנות ועדת ששינסקי יהיה אימוץ עקרוני של עמדת משרד האוצר שנחשפה לפני כחודשיים ב-TheMarker, שלפיה סוגיית העלאת התמלוגים לא תידון כעת. ואולם מסתמן כי החלטת ועדת ששינסקי תקבע כי המס המגזרי החדש יהיה גם פרוגרסיבי. כלומר, יהיה רגיש לשיעור הרווחיות של המאגר המסוים, וכן למחיר המשאב בעולם. כך, ככל שמאגר הגז הטבעי יהיה רווחי יותר - יועלה בהתאם שיעור המס על הרווח שייגבה בידי המדינה, ולהפך.