הרפורמה בהשכלה הגבוהה: תוספת של 7.5 מיליארד שקל בשש שנים
מדובר בתוכנית מצומצמת ביחס לתכנון המקורי שעלה במו"מ עם הסטודנטים. פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה: הרפורמה תצא לפועל בשנת הלימודים הקרובה ותימשך 6 שנים
(2:17 דקות)
יושב ראש הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג, הציג הבוקר (רביעי) בירושלים את "תוכנית החומש" - רפורמה מקיפה למערכת השכלה הגבוהה בישראל, שתצא לפועל כבר בשנת הלימודים הקרובה ותימשך 6 שנים.לצורך התוכנית, תינתן ממשרד האוצר תוספת תקציבית של 7.5 מיליארד שקל בשש השנים הקרובות.
מדובר בתוכנית מצומצמת ביחס לתכנון המקורי שעלה במו"מ עם הסטודנטים, שהתנהל במהלך השנה האחרונה בניסיון להגיע "לעסקת חבילה" באקדמיה אך הופסק אתמול ללא תוצאות. ללא הסכמת הסטודנטים, לא ניתן להעלות בשנת הלימודים הקרובה את שכר הלימוד, ולכן היקפה התקציבי של התוכנית יהיה נמוך יותר, וכמה נושאים שעלו במו"מ לא יכללו בה. במסיבת העיתונאים נוכחים גם שר החינוך, גדעון סער, המשמש כיו"ר המל"ג והיה שותף לגיבוש התוכנית, וכן שר האוצר יובל שטייניץ, שהתוכנית מתואמת עם משרדו.
"מדובר בעידן חדש במערכת ההשכלה הגבוהה, נקודת מפנה חשובה, אולי היסטורית. מדובר על סיכום שש שנתי שכולל תוכנית ומתווה תקציבי שיאפשרו להעלות בחזרה את מערכת ההשכלה הגבוהה על דרך המלך, אחרי עשור של שחיקה תקציבית מאוד קשה", אמר שר החינוך ויו"ר המל"ג גדעון סער במסיבת העיתונאים. "לשחיקה הזאת היו תוצאות מאוד קשות בהעדר תקנים ותרומה לתופעת בריחת המוחות, בשינוי לרעה ביחס של מרצה לסטודנטים, הזדקנות יחסית של הסגלים האקדמיים ובסופו של דבר התחלנו לראות תחילת שקיעה. לכן, המהלך מתבצע בנקודת זמן קריטית למערכת".
התוכנית נועדה לפתור את הבעיות העיקריות איתן מתמודדות האוניברסיטאות בעשור האחרון, בהם ההידרדרות במעמדן ואיכותן, החובות האקטואריים הענקיים והקיצוצים בתקציבן. התוכנית גם שמה לעצמה למטרה לקדם מטרות חברתיות וכלכליות בישראל, כמו הנגשת ההשכלה הגבוהה לחרדים וערבים, בפריפריה, ומניעת בריחת המוחות.
התוכנית תכלול הקמת מרכזי מצויינות באוניברסיטאות
בראש התוכנית עומד מעבר במערכת ההשכלה הגבוהה מהתמקדות בנגישות להשכלה גבוהה להתמקדות באיכות, באמצעות שיפור המצויינות במדע ובמחקר, בהרצאות לסטודנטים ובכוח האדם באקדמיה. אחד מהנושאים בתוכנית הוא הכללת גורם של תקצוב האוניברסיטאות לפי פרמטרים של מצוינות, במקום מנגנון התקצוב הנוכחי, המתקצב אותם לפי מספר הסטודנטים בפקולטות השונות וצרכי המחקר. התוכנית כוללת הקמת גוף למדידת איכות ההוראה והמחקר במוסדות להשכלה גבוהה באופן שוטף.
בנוסף, תכלול התוכנית את הקמת מרכזי המצויינות באוניברסיטאות בעלות של כ-1.5 מיליארד שקל, כדי לשפר את איכות המחקר בהן ולגייס לעבודה בהן חוקרים מצטיינים שיוחזרו מחו"ל ויקבלו לשם כך מענקי מחקר של עד 2 מיליון שקל לחמש שנים. כך שהתוכנית תכלול גם את הגדלת תקציב המלגות התחרותיות שנתנות לחוקרים במוסדות ההשכלה הגבוהה באמצעות האקדמיה הלאומית למדעים כדי להביא לכך שתקצוב הגופים ישקף מצוינות אקדמית של הגופים ויעודד אותם לכך וככל הנראה במדדי חברת ISI המודדים את מספר הפרסומים במוסדות והשפעתם לפי מספר הציטוטים שנלקחו מהם.
התוכנית תגביר את נגישות החרדים
בנוסף, תגביר התוכנית את נגישות החרדים והערבים למערכת, כפי שנחשף ב-TheMarker. ראשית, באמצעות תוכנית להגדלת של מספר החרדים המשתתפים בלימודים במכללות החרדיות ב-3,000 סטודנטים. נדבך נוסף בתוכנית הוא רפורמה במכללות לחינוך המכשירות מורים ומעבר שלהן לאחריות תקציבית של ות"ת במקום משרד החינוך. המהלך צפוי להגדיל את תקציבי המכללות לחינוך וכן לאחד חלק מהמכללות.
חלקים נוספים בתוכנית עוסקים בצורך בהגברת השקיפות באוניברסיטאות לצד הפחתת הבירוקרטיה בות"ת עצמו - הגוף שמתקצב את גופי מערכת ההשכלה הגבוהה.