"חורף כזה לא היה": המסע אחר הגבים והמעיינות הסודיים של ישראל

חודש וחצי אחרי השיטפונות העזים, רגע לפני שהכול מתייבש, מייק אדרי וחבורתו יצאו לתור אחר גבים נעלמים ברחבי הארץ. "חורף כמו השנה לא היה", הסביר מייק אדרי מ"ציידי השיטפונות והטבע". "הפארן זרם בשלושה מופעים יום אחרי יום, זה לא נתפס".

מזה שלוש שנים שאדרי, תושב רחובות, מנהל בזרוע נטויה קבוצה מובחרת של ציידי שיטפונות - או בעיקר - את מה שנשאר אחרי שהגל הראשון חלף. החבורה חלפה על פני מפעלי ים המלח, פנתה לדרך צדדית, ולבסוף הגיעו החברים לטבול בגב זוהר.

לבסוף יצאו מהמים והחליטו לעלות לגב רחף. במעלה ההר פגשו את מי שמכונה בפי כל - הדוקטור. ד"ר ערן משיח - מתזז בלילה בין הילדים החולים במיון, מה שלא מפריע לו לתזז בבוקר בין הגבים. בדרך חזרה לרכבים מגלה הדוקטור לקבוצה אגם חדש - אגם משיח. בין בולענים לשממה של ים המוות הגווע - התגלה אגם מרשים בגודלו ובעיקר- בעומקו.

על כביש הבקעה בדרך למקום בו התיישב שבט נפתלי - פגשה החבורה את המומחה מספר אחת בארץ למעיינות סודיים. יחד הגיעה הקבוצה למעיינות של עין יבניאל שבצפון. ולאחר מכן המשיכו לעין חרצית הפסטורלית.

לאחר מכן המשיכו ממרום הארבל לכיוון מרכז הארץ לעין חדור. תושבי האזור לא התלהבו מנוכחות המצלמה - ואפשר אולי להבין למה. ובכל זאת אילן - הייטקיסט שבעיקר מחפש לברוח אל הטבע - התעקש להגיע לעוד מקום קסום אחד, רגע לפני שהשמש שוקעת - לעין ניל"י.

גם אחרי חמש שנות בצורת - ישראל עדיין מרוצפת מעיינות נסתרים - כאלה ששייכים לכולם. כדי שנוכל להרגיש לרגע קט שהחיים כמו מחזה - כל מה שצריך הוא לטבול באיזה שלולית מזככת, לעצום עיניים, ולדמיין שפה זה קצת אירופה.