הגמל המעופף: המיצג הענקי שהדהים את משתתפי פסטיבל המידברן

היזם החברתי רוני דואק החליט לשחזר את הסמל ההיסטורי של יריד המזרח, רק כדי לחזות בו עולה בלהבות • הצצה אל אחורי הקלעים של העיר שאכלסה 13 אלף איש למשך שבוע במדבר

מיצג "הגמל המעופף" בפסטיבל המידברן
מיצג "הגמל המעופף" בפסטיבל המידברן | צילום: חדשות עשר

פסטיבל המידברן הוא מיזם חברתי עצום מימדים, השלישי בגודלו בעולם, במהלכו נבנית עיר אוהלים שלמה שמאכלסת 13 אלף איש למשך שבוע ימים, בלב המדבר, ואז נמחקת כלא הייתה, כשכל יצירות האומנות שבה מועלות באש. היזם החברתי ואיש העסקים רוני דואק, החליט לשחזר את סמל הגמל המעופף ההיסטורי ולשנע אותו עד המדבר, רק כדי לחזות בו עולה בלהבות.

ביום חמישי לפני תשעה ימים, בלב המדבר, הגיעה השעה לשרוף את המיצג. זה היה השיא האחרון במסע שהחל בדיוק כאן בביקור ראשון בפסטיבל המידברן לפני שנתיים. "אני מגיע, ופתאום אני רואה את העיר הענקית הזאת. אני עוצר ואומר - לפה צריך להביא את הגמל המעופף. הרעיון הוא שהוא יעמוד במקום הזה ויתמזג בכוחניות על הנוף. היה לי את הסמל הזה בראש כבר הרבה זמן. זה לדעתי אחד הלוגואים הכי מדהימים שאי פעם נוצרו בעולם", סיפר דואק.

מיצג
מיצג "הגמל המעופף" בפסטיבל מידברן (חדשות עשר) | צילום: חדשות עשר

הרבה לפני קום המדינה, נפתחה בקיץ 1932 התערוכה הראשונה של מה שכונה "levant fair" - יריד המזרח. באזור נמל תל אביב הוקמו ביתנים של מה שהפך למעין "אקספו" מקומי, ומותג כחלון ראווה לעולם הגדול, שרצה לסמן קפיצת מדרגה מפרובינציה מנדטורית למדינה שבדרך. האגדה מספרת שראש העיר הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף, התקשר למופתי ביפו והזמין אותו להשתתף ביריד, אך המופתי ענה לו שיהודים וערבים ישתפו פעולה כשגמלים יעופפו. לדברי דואק, "לדיזינגוף היה כנראה חוש הומור והוא החליט שהגמל המעופף יהיה הסמל של יריד המזרח".

אבל הסמל בעיצובו של אדריכל היריד, אריאל חנני, היה חזק יותר מהפסטיבל שאותו ייצג, והפך לאייקון תרבות הרבה אחרי שהיריד האחרון נסגר. נכתב עליו אפילו שיר, ועשרות שנים מאוחר יותר נעשה גם סרט פנטזיה קומי בהשראתו.

היזם רוני דואק, עשה את הונו בשנות ה-80 וה-90 בניהול מספנות, נמלים ופרוייקטים בתחומי הבנייה והתקשורת באירופה ובאפריקה. הוא אב לחמישה, גרוש פעמיים ובן זוגה לשעבר של יעל אבקסיס. הוא הקים את עמותת "ציונות 2000" לקידום סדר חברתי, ומנהל בקפדנות אוסף כרזות שלוקטו מימי היישוב ועד שנות ה-60. גולת הכותרת של האוסף, כעשרים כרזות של יריד המזרח משנת 1932 ועד 1936. "הגמל עצמו כחיה מסמל את המזרח הישן והגמל שעף באוויר זה המזרח החדש, היהודי החדש, שעף באוויר וכובש את העולם", סיפר.

הבניה עצמה החלה לפני שלושה חודשים. מאות אלפי שקלים השקיע דואק בפרוייקט, שעל הביצוע שלו הופקדו האמנים פלוג'ה ולילי. הפסל המחודש נבנה משלד עץ עטוף בעצי דקל, ומכוסה בכפות תמרים. ביום שישי לפני שבועיים באירוע השקה מיוחד הפסל עמד בפעם הראשונה על הרגליים, בגובה מעל 10 מטרים. היעד הסופי של היצירה - פסטיבל המידברן שהתקיים השנה בפעם החמישית באזור שדה בוקר. דואק, שהעביר בעשור האחרון את עיקר פעילותו העסקית והחברתית לנגב ולערבה, דאג לשנע את הגמל מתל אביב למדבר, כסמל לחיבור בין המרכז לפריפריה.

מידברן, הפסטיבל השלישי בגודלו בעולם אחרי שני אחיו הוותיקים יותר "הברנינג מן" בארה"ב וה"אפריקה ברן" בדרום אפריקה, הוא עיר אוהלים אוטופית, שמושכת אליה חובבי מוסיקה ואמנות מחתרתית שהיא בעיקר ביטוי של יצירתיות שאינה כפופה לכללים. לדברי דואק, "הרוח של המידברן זה להביא אנשים שונים ומשונים בכל הזרמים והקבוצות החיבור שלי למידברן הוא עמוק יותר - הוא בא מהחיבור שלי למדבר. גם בתור קצין צנחנים ששירתי באזור וגם בתור מי שמשקיע בנגב בחלקאות ובתרבות מדבר".

איתמר פלוג'ה צבר בשנים האחרונות ניסיון מרשים בתכנון ובנייה של מיצגים למידברן ולפסטיבלים אחרים, אבל מה שנשאר מהיצירות שלו זה בעיקר תמונות. השריפה של כל הפסלים נעשית מתוך ההבנה שהכל זמני ובר חלוף. ביום חמישי לפני שבוע וחצי הגיע תורו של הגמל להישרף, גם תהליך הבעירה תוכנן בקפידה כ"ספקטקל" בפני עצמו. "כשמשחררים את החומר, נשארת הרוח", אמר פלוג'ה.