המבקר: הליכי מינוי לקויים בדירקטוריונים ממשלתיים

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, פרסם היום (רביעי) דוח בו הוא טוען לליקויים באופן מינוי הדירקטוריונים לחברות ממשלתיות. בין היתר, המבקר מצא כי שרים ממנים לדירקטוריונים מועמדים שאינם עומדים בתנאי הסף שהנהלים קובעים.

הדוח מתייחס לכ-80 חברות ממשלתיות הפועלות בישראל, שנכסיהן נאמדים ב-178 מיליארד שקלים. 62 מתוכן הן חברות עסקיות, המעסיקות כ-60 אלף עובדים. לדברי המבקר, הנוהל של מינוי עובדים "למשרות במשרדי ממשלה ובחברות ממשלתיות מסיבות פוליטיות או אישיות מתקיים במשך שנים".

על מנת להילחם בתופעה זו הוכרז בשנת 2013 על הקמת "נבחרת דירקטוריונים", שתשמש כמאגר שממנו יבחרו השרים מועמדים הראויים לשבת בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות. המבקר משבח את הקמת המאגר, אותו יזם ח"כ יאיר לפיד בהיותו שר האוצר, אך מזהה לא מעט ליקויים בתפקודו. בראש ובראשונה, המבקר מציין כי נבחרת הדירקטוריונים אינה מעוגנת בחקיקה. בנוסף, מרכיבים רבים בתוך הנבחרת דורשים הבהרה.

כמו כן, המבקר מצא שמבין כ-6,226 מועמדים שעברו את תנאי הסף לנבחרת ב-2017, רק 900 מהם, כ-15%, זומנו לראיון ומתוכם התקבלו רק כ-40%. כלומר, השימוש במאגר מוגבל והפוטנציאל לא ממוצה.

בנוסף, כאמור, שר רשאי לבחור במועמד שלא מתוך הנבחרת. במקרה כזה, רשות החברות אמורה להעביר את המועמד דרך ועדה, שתעניק לו "ניקוד" שתואם את זה של הנבחרת. בפועל, שרים העלו לדיון מועמדים שלא עמדו בתנאי הסף או שלא עברו את ההליך הנדרש. לדברי המבקר, "הבחירה במועמדים באמצעות הליך זה לא נעשתה באופן סדור, שיטתי ושקוף".

עוד ליקוי בהליך המינוי שצוין הוא שלא נמצא ברשות החברות תיעוד מלא של הדיונים המתנהלים לבדיקת מינויים. המבקר מצא שאין תמיד רישום של הנוכחים בכל דיון ולרוב אין פירוט של הנימוקים בעד או נגד ההחלטה שהתקבלה. כמו כן, בישיבות הוועדה נכח לעתים יותר מנציג אחד של רשות החברות, דבר העלול ליצור מצב שבו יינתן משקל יתר לעמדתה.

ליקוי נוסף שנמצא הוא מצב של איוש חסר בדירקטוריונים רבים. הדוח מציין שמתוך 61 חברות ממשלתיות, ל-39 לא היה יו"ר במאי 2017, ל-15 לא היה קוורום תקין להתכנסות, ול-8 לא היה אפילו מינימום לפעילות. עוד צוין כי ממוצע האיוש של חברי דירקטוריון בחברות ממשלתיות עומד על 54% בלבד. כלומר, כמחצית מהדירקטורים חסרים.
למרות החוסרים באיוש דירקטורים, מתברר שרק כשליש מחברי הנבחרת מונו בפועל לכהונה - כלומר, שני שלישים נשארו ללא מינוי.

בסיכומו מדגיש המבקר את חשיבות "ניתוק המינויים משיקולים בלתי ענייניים ומהקשרים פוליטיים, לרבות אינטרסים פוליטיים-מפלגתיים, שבסופו של דבר פוגעים בתפקוד החברות הממשלתיות, ובמשתמע באינטרס הציבורי".

בהקשר זה מזכיר שפירא גם את הצעת "חוק הג'ובים", שנועדה לאפשר מינוי של "משרות אמון", ללא מכרז. המבקר ממליץ לגוון את הרכב נבחרת הדירקטורים, להגביר את השקיפות שלה ולקבוע כללים ברורים למסלול שדרכו שרים יהיו מוסמכים לעקוף אותה.