בנייה לא חוקית, העסקת קרובי משפחה ובזבוז כספים: דוח המבקר על הרשויות המקומיות

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, פרסם היום (שלישי) דוח ביקורת על השלטון המקומי. במרכזו של הדוח עומדים ליקויי הבנייה ברשויות המקומיות - תופעה חמורה, כך על פי שפירא, בה הרשויות שאמורות לשמור על החוק למעשה עוברות עליו בבנייה לא חוקית או בהעלמת עין מבנייה שכזו.

על פי המבקר, "עבירות על חוק התכנון והבנייה הן בין העבירות הנפוצות ביותר במדינה, וממדיהן הולכים ומתרחבים". מעבר לעובדה שמדובר בעבירה על החוק, הדוח מציין כי יש בעבירות אלו ממד של פגיעה בשלום הציבור, שכן הבנייה מתבצעת ללא היתרים ואישורים ועלולה להיות מסוכנת.

המבקר ערך את בדיקתו בערים הרצליה, רהט, אשקלון ובני ברק וממצאיו חמורים ביותר: נמצא כי העיריות עצמן, או התאגידים העירוניים הפועלים בשמן, ביצעו עבודות בנייה או עשו שימוש בקרקע ללא היתרי בנייה. כמו כן, הוועדות המקומיות באותן ערים לא טיפלו בבנייה הלא חוקית שאותרה בבדיקת המבקר, למרות שהן כן טיפלו בבנייה לא חוקית אחרת. כלומר, "הוועדות המקומיות פעלו בצורה לא שוויונית".

סוגי הבנייה הלא חוקית מגוונת מאוד, דבר המדגים את ממדי התופעה. ברהט ובני ברק נפוצה הצבה של קרוואנים בבתי ספר וגני ילדים, זאת ללא אישור של גורמי כבאות והצלה. עיריית הרצליה פעלה להרחבת האיצטדיון העירוני שלה ללא כל היתר בנייה - היא הוסיפה לו יציעים, תא שידור ומשרדים, זאת ללא אישור לבטיחות המבנים. בהרצליה גם נבנו בלי היתר מבנים רבים בחוף הים, אשר שטחם הכולל הוא לא פחות מ-1,800 מ"ר, והם נמצאים תחת אחריות העירייה.

עיריית רהט ביצעה מספר מהפרות הבנייה שלה בבניין העירייה עצמו, בו בנתה אגף חדש והוסיפה קומה נוספת - הכל ללא היתר בנייה. כמו כן, מול העירייה נבנה מתחם של חמישה קרוואנים, גם הוא ללא היתר. גם בעיריית בני ברק נבנתה תוספת של חמישה חדרים בשטח כולל של 150 מ"ר, ללא אישור. עיריית אשקלון לא חפה אף היא מאותו סוג של עבירות: בספטמבר 2015 החל השיפוץ של השוק העירוני, פרויקט גדול שכלל החלפת כלל התקרות במתחם ובניית מעטפת סביב השוק ששטחה 3,900 מ"ר. החברה המשפצת סיימה את העבודות בטרם התקבלו היתר בנייה, אישור כבאות והצלה וטופס לאישור חיבור השוק לתשתיות.

לטענת המבקר, במקרים שנמצאו קיים ניגוד עניינים מובנה בין מבצע הבנייה הלא חוקית, כלומר הרשות המקומית, לבין מי שאמור לאכוף את חוקי הבנייה: הוועדה המקומית. לפיו, יש לבחון אם ישנה אפשרות חוקית לבצע אכיפה יעילה יותר של חוקי הבנייה ברשויות המקומיות.

שפירא מתייחס בחומרה יתרה לעובדה שמי שאמור לשמור על החוק - מפר אותו, "בבחינת נאה דורש נאה מקיים". בנוסף, הוא כותב: "בהיעדר אכיפה יש מסר שלילי של השלמה שבשתיקה והפגיעה בשלטון החוק קשה שבעתיים".

בחלק אחר של הדוח, מתייחס המבקר לתאגידים העירוניים. בשנים האחרונות התרחבו פעילותם של התאגידים, מתוך תפיסה הגורסת כי לרשות המקומית אחריות כוללת על רווחת התושבים. לדברי המבקר, למרות שמדובר בחברות בעל אופי ציבורי מובהק, מעמדן הוא כשל חברות פרטיות. הדבר בא לידי ביטוי בחובות דיווח, ברמת הפיקוח החלה עליהן ובכשלים שונים באופי הדירקטוריונים. הדוח מצביע, כמו כן, על ליקויים שונים בתפקוד של אותם דירקטוריונים כגון אי אישורי תקציב, היעדר ייצוג נשי וניגודי עניינים.

מטה בנימין: חשש שנתפרו קריטריונים לעמותות ספציפיות

בין ההתנהלויות הפסולות ששפירא מצא היא זו של המועצה האזורית מטה בנימין בכל הנוגע לאופן שבו היא קבעה את הקריטריונים לתמיכה כספית בעמותות. על פי הדוח, בין השנים 2016-2012, נקבעו במועצה קריטריונים ספציפיים מאוד, המעלים חשד כי "נתפרו" במיוחד עבור שתי עמותות, "רגבים" ו"אופק להתיישבות".

"רגבים" הוקמה בשנת 2006, בין היתר על ידי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), ששימש כמנהל הפעילות של העמותה בחלק מהתקופה שבה עוסק הדוח. היא עוסקת ב"שמירה על אדמות ונכסי הטבע של העם היהודי בארץ ישראל". כחלק מפעילותה, עוקבת רגבים אחר פעילות בנייה בלתי חוקית של ערבים ועותרת לבג"ץ על מנת לגרום למדינה לפעול נגד בנייה זו. כזכור, לאחרונה סמוטריץ' מקדם חוק המבקש להגביל סמכויותיו של מבקר המדינה.

בין הקריטריונים יוצאי הדופן והמנוגדים לנהלים שקבעה מועצת מטה בנימין הם שמירת קרקעות וגאולת קרקעות (רכישת קרקעות מפלסטינים). על פי המבקר, "תבחינים אלו אינם קשורים לתחומים כמו חינוך, תרבות, דת, מדע, רווחה, בריאות, וכיוצא באלה, וכוללים פעילויות שספק אם הן במסגרת תפקידיה וסמכויותיה של המועצה".

במסגרת תנאי זה, עמותות שהגישו בקשה לתמיכה היו צריכות להראות כי הגישו לפחות 15 עתירות לבג"ץ שעניינן "שמירה על קרקעות". רגבים, שהגישה בקשה כזו, צירפה אליה רשימה של 15 עתירות שכולן הוגשו נגד המדינה. כך נוצר מצב שהמועצה הציבה תנאי לתמיכה שמשמעותו הגשת עתירות נגד המדינה: "הדברים מעוררים קושי כיוון שהמדינה מממנת כ-62% עד 67% מתקציבה של המועצה". למעשה, רגבים זכתה לתמיכה עקיפה של מיליוני שקלים מהמדינה - בזכות עתירות נגדה.

קושי נוסף שעולה מהדוח הוא שראש המועצה, אבי רואה, נמנה עם מנהלי אופק להתיישבות והיה אחד ממקימי העמותה. גם עוזרו של ראש המועצה בשנים 2016-2008, יהודה אליהו, היה אחד ממקימי העמותה. אליהו גם משמש כמנכ"ל רגבים החל משנת 2010. על פי המבקר, מעורבותם של ראש המעוצה ועוזרו בהנהלת העמותות מעלה את החשש כי הקריטריונים נקבעו על מנת להבטיח שהן יזכו בתמיכה.

המבקר כותב כי "קיים חשש כבד שהמועצה העדיפה עמותות וספקים מסוימים על פני עמותות וספקים אחרים. דבר זה מעורר חשש לפגיעה בעקרונות השוויון, החיסכון והיעילות, העומדים בבסיסם של הכללים המסדירים הענקת תמיכות ובבסיסם של דיני המכרזים". הוא ממליץ למועצה "להימנע מלהעניק תמיכות על בסיס תבחינים שאינם מתיישבים עם הנוהל ועם תפקידי המועצה וסמכויותיה, דוגמת גאולה של קרקעות ושמירה על קרקעות".

נפוטיזם בבית שמש: 53% מהעובדים - קרובי משפחה

נושא נוסף שבולט בדוח המבקר וחוזר במספר רשויות הוא העסקת קרובי משפחה. סוגיה זו מופיעה בדוח כתסמין חוזר שהופיע גם בדוח קודם של המבקר ולא טופל על ידי בעלי הכוח ברשויות, שבחלק מהמקרים מוערבים אישית בהעסקה.

כך, לדוגמה, הדוח מציין כי מתוך 1,078 עובדים שהיו מועסקים בעיריית בית שמש בספטמבר 2016, 568 היו קרובי משפחה - 53%. למרות נתון זה, העירייה לא עשתה אף פעולה למיפוי יחסי הקרבה בין העובדים, פרט להצהרה בשאלון בעת הכניסה לעבודה. כמו כן, המבקר כותב בדוח כי התנהלותה הכספית של עיריית בית שמש הובילה לגירעונות הולכים וגדלים. עוד נכתב כי העירייה לא תיקנה את הליקויים, למרות שעלו בביקורות קודמות.

גם בבאר יעקב המבקר זיהה העסקת קרובים כבעיה שיש לתת עליה את הדעת. בדוח מצוין כי "לכ-30% מן העובדים המועסקים ברשות יש קרובי משפחה בקרב עובדיה ונבחריה", זאת למרות שסוגיה זו צוינה בדוח המבקר משנת 2010. יתרה מזו, לחבר המועצה מוטי זייפתי יש לא פחות מ-16 קרובים המועסקים ברשות, בהם אחיו, שתיים מבנותיו ושתי כלותיו. מאז הדוח של 2010, בו צוין במפורש כי נפוטיזם הוא בעיה בבאר יעקב, הועסקו ברשות עוד תשעה מקרובי משפחתו.

ראש מועצת באר יעקב, ניסים גוזלן, פעל למניעת פיטוריהם של שניים ממקורביו, זאת למרות עמדת רבים מאנשי המועצה, שהאמינו "שפיטוריהם הכרחיים לנוכח תפקודם הלקוי".

המבקר גם מתח ביקורת קשה על עיריית נהריה בנוגע לתמיכות בעמותות ובקבוצות, לאישור הזמנות רכש ולניהול ישיבות מועצה. הוא גם מבקר את העובדה שעוזרו של ראש העירייה, ניסים אלפסי, מכהן במקביל כיו"ר קבוצת הכדורסל עירוני נהריה, הנתמכת בסכום ניכר על ידי העירייה. "על אף היוקרה שקבוצת הכדורסל יכולה להקנות לעיר", כותב המבקר, "ראוי שהעירייה תבחן שוב אם הערך הציבורי והתרומה החברתית של הקבוצה לתושבי העיר מצדיקים את סכומי העתק המושקעים בה מתקציב התמיכות". על ראש העירייה ג'קי סבג, כתב המבקר: "הדוח מלמד על ניהול ריכוזי ועל מעורבות אישית של ראש העירייה".

עוד מצא המבקר כי עיריית נהריה אפשרה לספק הרכש, שהוא גם חתנו של מנכ"ל העירייה, לתקן הצעת מחיר במכרז - ובזכות זאת גם לזכות בו. זאת למרות שהעירייה כבר בחרה בספק אחר שהציע במקור הצעה נמוכה יותר.

גם בפתח תקווה העירייה אפשרה את העסקתם של קרובי משפחה. כך, לדוגמה, ארבעה בני משפחה מדרגה ראשונה עבדו יחד באותה מחלקה.

אך בפתח תקווה ישנן סוגיות נוספות שעלו בדוח, בהן ביקורת קשה על התנהלות העירייה ו-וועד העובדים שלה. בראש ובראשונה, המבקר מציין כי העירייה נהגה בכל שנה להעביר לוועד מיליוני שקלים, למרות שלא נמצא כל מסמך שמבהיר מה החובות והזכויות של כל צד, או מה נאמר בדיונים בין הצדדים, ואף מה הסכום שיועבר מדי שנה או אילו הוצאות הוא אמור לכסות. על כך כותב המבקר: "התנהלותה של העירייה אינה עולה בקנה אחד עם עקרון השקיפות, עם כללי מנהל תקין, עם הצורך לנהוג בחסכנות ועם הצורך להנהיג פיקוח על הנעשה בכספים שהוצאו מקופתה".

כמו כן, עובדי עיריית פתח תקווה נהגו לקבל מתנות ללא היתר ומבלי לשלם עליהן. המבקר ממליץ לקבוע הנחיות ברורות לגבי מתנות, רישומן ואחסונן.

בטבריה, המבקר מצא ליקויים בהתנהלות הכספית של העירייה, שפעלה בשנתיים האחרונות ללא תקציב מאושר של משרד הפנים. הגזבר היוצא של העירייה פעל למחיקת חובותיה של העיר, זאת ללא הנמקה, וכך נוצר מצג שווא של מצבה הכספי האמיתי של טבריה. כמו כן, הדוח מפנה אצבע מאשימה לראש העירייה, יוסף בן דוד, על כך שלא טיפל בליקויים שהוצגו בפניו בעבר ולא מינה צוות לטיפול בבעיות העיר עד סוף שנת 2016.

זאת ועוד, לעירייה הועמדו 81 מיליון שקלים מכספי תקציבים בלתי רגילים (תב"רים) לשימוש, בין היתר, במלחמה בתאונות הדרכים, בחינוך, ובתמיכה באוכלוסיות מוחלשות - אך העירייה לא פעלה לקבלת הכספים. מאידך, באותה תקופה חרגה העירייה במיליוני שקלים מהמותר בחלוקת כספי תמיכה למוסדות ציבור. היא העבירה סכומים גבוהים במיוחד למוסדות שאינם עירוניים, זאת "בין היתר על ידי תשלומי הוצאות חשמל, מים והוצאות נוספות שלהם, ללא פיקוח ובקרה".

התנהלות עיריית חולון, כפי שהיא מצטיירת בדוח, מאופיינת "בפגיעה בסדרי מנהל תקין ובעקרון השוויון". באופן נקודתי, היא מתאפיינת כמי שנוטה לפזרנות עם כספי הציבור שלה, בכך שאינה בוחנת מספר הצעות במכרזים בפרויקטים, וכמי שאינה מקיימת את ערך השוויון בהעסקה, על ידי כך שהיא מעסיקה ספקים ויועצים חיצוניים במשך שנים רבות, ללא מכרזים.

לגבי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה קריות, הדוח מצא כי היא אישרה "נסיעות מקצועיות" עבור עובדי הוועדה, אשר בפועל היו נסיעות נופש. הנסיעות, אשר ביניהן לבין התפקיד המקצועי של העובדים "לא נמצאה זיקה", עלו לוועדה 120 אלף שקלים.

עוד מצא המבקר כי הוועדה, שבראשה עומד מזה ארבע שנים יוסי עזריאל, סגן ראש עיריית קריית ביאליק, מגישה כמות קטנה של כתבי אישום נגד עברייני בנייה, "יחסית למספר כתבי האישום שהגישו ועדות אחרות בסדר גודל דומה".

תגובות

המועצה האזורית מטה בנימין: "ההליכים והפעולות שנסקרו בדוח בוצעו לאחר הפעלת שיקול דעת, לוו ואושרו בייעוץ משפטי ומקצועי שוטף, וכן נבחנו בזמן אמת ע"י משרד הפנים המכהן כרגולטור של הרשויות. כל ההליכים תועדו בפרוטוקולים ופורסמו בשקיפות מלאה ואושרו ע"י מליאת המועצה. הדברים מביאים למסקנה כי לא בכדי, זוכה המועצה לפרס ניהול תקין מידי שנה ולמעמד 'רשות יציבה'. נראה כי משרד מבקר המדינה דורש מהמועצה סטנדרט התנהלות שכלל אינו מעוגן בדין ואף לעיתים מנוגד לפרשנות משרד הפנים ולהנחיות משרד המשפטים שהינם הרגולטורים המנחים והמפקחים על עבודת המועצה בפרט ועל הרשויות בכלל.

"מבקר המדינה לא קבע כי נתפרו מכרזים לעמותות וכל אמירה שכזו איננה אמת ותפגע בשמה הטוב של המועצה.

בכל סוגיית התמיכות פועלת המועצה ע"פ הוראות הדין. הקריטריונים למתן תמיכות אושרו על ידי ועדת התמיכות המקצועית ועל ידי מליאת המועצה לאחר שניתנה חוות דעת משפטית אשר קבעה כי הם חוקיים ותקינים. הקריטריונים שנקבעו הם שוויוניים וכל גוף המעוניין לקבל תמיכה מהמועצה שעמד בקריטריונים היה רשאי להגיש בקשה לתמיכה. על אף שאין כל פגם באופן בו פועלת המועצה, במהלך השנה האחרונה הורחבו והוגמשו משמעותית הקריטריונים למתן תמיכות על מנת שעוד גופים יוכלו ליהנות מהתמיכות שמחלקת המועצה.

"ראש המועצה, אבי רואה, היה בעברו אחד ממייסדי עמותת אופק אשר עוסקת במימוש מטרות ציבוריות הכוללות את הרחבתה וביסוסה של ההתיישבות בבנימין ומתוך כך גם רכישת קרקעות. לאחר ההקמה פרש רואה מתפקידו בעמותה, לפנים משורת הדין ומעבר לנדרש, עוד טרם הגישה העמותה בקשה לתמיכה מהמועצה, והכל על מנת למנוע אפשרות של ניגוד עניינים. עוזר ראש המועצה התנהל בעניין עמותת רגבים על פי חוות דעת משפטית שקיבל מהיועץ המשפטי למועצה, לפיה הוא מנוע מלטפל בכל נושא הנוגע לעמותה, ולפיכך לא נכח בכל ההצבעות הנוגעות לתמיכות בעמותה, הן בוועדת התמיכות והן במועצה. שתי העמותות קיבלו תמיכות מהמועצה לאחר שנמצאו זכאיות לכך על ידי ועדת תמיכות מקצועית ועל ידי מליאת המועצה לאור עמידתן בקריטריונים שנקבעו על ידי המועצה.

"מבין אלפי פעולות שהמועצה מבצעת מדי שנה ונבדקו על ידי מבקר המדינה נמצאו פעולות בודדות שלגביהן סבר מבקר המדינה שנעשו בהן טעויות. מדובר בטעויות שרובן טכניות שנעשו בתום לב והמועצה לומדת את הדוח והקימה צוות מקצועי לתיקון הליקויים כנדרש בחוק. זאת כחלק מהאני מאמין של המועצה שעליה לפעול ולהתנהל בצורה מקצועית, מתוך יושרה והגינות מקצועית ואישית וכמובן על פי חוק".

עמותת "רגבים": "לתמוך במסתננים מותר, וברגבים לא? תמיכת הרשויות המקומיות בפעילות רגבים נעשתה תוך שמירה קפדנית על כללי המנהל התקין ודרישות החוק. יש רשויות שמבזבזות את כספי הציבור על תמיכה בארגונים קיצוניים אנטי ציוניים, ויש כאלו, כדוגמת הרשויות ביו"ש, שרואות בשמירה על אדמות המדינה כערך ציבורי וציוני, אנו גאים בהן.

"תנועת רגבים מוכרת למעלה מעשור כשחקן מרכזי בתחום שמירת אדמות המדינה, מאבק בבנייה בלתי חוקית ובפגיעה באיכות הסביבה, וכן בשמירה על מנהל תקין בנושאים אלו, ולפיכך אך טבעי כי המועצה האזורית בנימין, כמו רשויות מקומיות נוספות, תומכת בפעילות רגבים המתבצעת בתחומה.

"בזמן שעיריית תל אביב מעבירה מדי שנה מאות אלפי שקלים מכספי הציבור לארגונים קיצוניים אנטי ציוניים כמו שלל ארגוני סיוע למסתננים מאפריקה, 'רופאים לזכויות אדם', תיאטרון יפו שמעלה הצגות על הנכבה ו'האגודה לזכויות האזרח', אנו גאים בכך שהרשויות המקומיות ביהודה ושומרון פועלות לקדם אינטרס ציוני מובהק של שמירת אדמות המדינה. בג"ץ קבע זה מכבר כי הרשויות המקומיות רשאיות לתמוך בפעילות ציבורית בסוגיות מדיניות ולאומיות, וזאת תוך שמירה על כללי המינהל התקין, ניהול דיון וליווי של הייעוץ המשפטי.

"לטענה המשתמעת כי יש קשר בין תמיכת המועצה לבין העובדה שמנכ"ל העמותה שימש בעבר כעוזר ראש המועצה אין שחר, מאחר ורשויות מקומיות נוספות תומכות בפעילות רגבים בהיקפים דומים. זאת ועוד, פעילותו של מנכ"ל העמותה נעשתה בהתאם להנחיות ייעוץ משפטי מלווה, תוך הקפדה על ההנחיות למניעת ניגוד עניינים ולזות שפתיים.

עמותת רגבים עוסקת רבות בענייני מנהל תקין, ולכן אך טבעי יהיה שתעתור לבית המשפט כנגד רשויות שונות שחל ליקוי ממשי בתפקודן - והראיה לכך שבמקרים רבים בתי המשפט קיבלו את טענות העמותה. הטענה בדוח כי יש טעם לפגם בכך שרשות מוניציפלית תתמוך בפעילות משפטית של הגשת עתירות כנגד רשויות מדינה שונות, שאינן ממלאות את חובתן הציבורית וכשלו בתפקודן, מגוחכת לא פחות ממי שיטען מדוע מבקר המדינה ממומן מכספי המדינה ובמקביל מבקר את פעילותה".

ח"כ סמוטריץ': "הניסיון לכרוך בין דוח המבקר לבין עמדתי ביחס לתפקידו וסמכויותיו של המבקר ולחוק אותו אני מקדם הוא קונספירציה מופרכת. הוויכוח שלי עם מבקר המדינה לגבי תפקידו וסמכויותיו מתקיים כבר למעלה משנה. הוא החל בוויכוח שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה סביב החלת הביקורת על קק"ל כבר בחודש יוני 2016 - לפני שנה וחצי - המשיך בהצלחה שלי למנוע אישור תקנות שהמבקר ביקש לאשר בוועדה לביקורת המדינה בדצמבר 2016 והגיע אל הצעת החוק שהנחתי על שולחן הכנסת עוד ביום 8.5.17, לפני כחצי שנה. קדמה להנחת החוק עבודה של שבועות רבים מול הלשכה המשפטית של הכנסת - כל זאת הרבה לפני שהדוח הנוכחי התחיל בכלל להיכתב. יש לי עמדה עניינית ומקצועית באשר לתפקידו וסמכויותיו של מבקר המדינה ובעזרת ה' אמשיך לקדם אותה ככל יכולתי לטובת אזרחי ישראל.

"לגופן של טענות המבקר באשר לתנועת רגבים ולעמותת אופק להתיישבות - שאני כמובן גאה מאוד על חלקי בפעילויותיהן החשובות: ראשית, שתי העמותות הללו, יוצאות בסדר גמור בדוח והמבקר לא בא אליהן בטענות. טענות המבקר מופנות לשיטת מבחני התמיכה של מוא"ז מטה בנימין. מדובר ב-16 מבחני תמיכה שרק שתיים מהן נוגעות לרגבים ואופק. בכל מקרה לא נטען להתנהלות בעייתית של עמותות אלה.

"גם אם הייתה ביקורת כזו הקשורה לרגבים ולאופק, הרי שהיא אינה נוגעת לי כלל ועיקר. ברגבים הועסקתי כעו"ד וכמנהל פעילות ללא שום זיקה לתחום הכספי. עמותת אופק רשומה בכתובתי מאחר וכעו"ד חתמתי על מסמכי ההקמה שלה לרשם העמותות. בתקופתי כחבר עמותה באופק, העמותה לא קיבלה תמיכות. פרשתי מחברותי בה עם כניסתי לכנסת ביום 31.3.15, והיא החלה לקבל תמיכות ממטה בנימין רק בשנת 2016, כשנה לאחר פרישתי ממנה. אין שום קשר בין דוח המבקר שפורסם היום לביני ובוודאי לא לחוק שאני מקדם להסדרת תפקידו וסמכויותיו.

"והערה לסיום לכל חובבי ז'אנר תיאוריות הקונספירציה - אם כבר אז אני מציע לכם לבחון את ההקשר, רק בכיוון ההפוך - האם ייתכן שמשרד מבקר המדינה שרבב את שתי העמותות לדו"ח כדי לנקום בי על המהלכים שאני מוביל מולו".

הוועדה לתכנון ובנייה קריות: "לא המתנו לפרסום הדוח הסופי בכדי לטפל באותם ליקויים שהתגלו וכבר בשלבי הבדיקה המוקדמים, עוד לפני מספר חודשים, התחלנו בדרך נחרצת ונמרצת לתקן את הליקויים שנמצאו. כך, למשל, נוסחו נהלים והוצאו הנחיות לכלל עובדי הוועדה באשר לדרכי העבודה הראויים. הוועדה הפיקה לקחים מן הדוח ומרבית הליקויים שנמצאו תוקנו על הצד הטוב ביותר".

עיריית נהריה: "העירייה וראש העירייה, ז'קי סבג, מתכוונים לבחון היטב את ההערות שעלו בדוח ואת הדרכים לתקן את הליקויים וכן לעקוב אחר תיקון הליקויים. יודגש כי במספר נושאים הנזכרים בדוח העירייה כבר פעלה והחלה בתיקון הליקויים. העירייה כבר סיימה את ההתקשרות עם היועצת המשפטית של ועדת הערר לארנונה, שכרה את שירותיו של יועץ מקצועי להסדרת הנהלים במחלקת הרכש, וכן תיקנה את נושא הסדרת התמיכות העקיפות ע"י הערכת שמאי שקבע את שווי השימושים במתקני הספורט השונים הניתנים לשימוש ע"י העמותות מקבלות התמיכה. בנוסף נציין כי קבוצת הכדורסל עירוני נהריה הינה מקור לגאווה והזדהות של כל תושבי העיר, והיא מביאה כבוד לעיר ומנוהלת באופן מקצועי ומיומן. יחד עם זאת, הערות הביקורת יטופלו על ידי העירייה בהקדם תוך המשך פעילותה הברוכה. בסוגיית הרכש יודגש כי ראש העירייה, שנחשף לליקוי בעקבות פעולת הביקורת ודוח המבקר, פעל מיידית והורה לגורמי העירייה הרלוונטיים להימנע מהתקשרות עם החברות הנ"ל וליישם את דוח המבקר באופן מלא".