דוח המבקר: מחדל הביטוחים הקיבוציים - 850,000 איש עלולים למצוא את עצמם ללא ביטוח סיעודי

הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, פרסם היום (רביעי) דוח ובו הוא מעביר ביקורת חריפה על תפקודם של גופים ממשלתיים וציבוריים רבים, תוך התמקדות בתקלות שיש בהן פגיעה בזכויות הפרט.

הדוח, שנמסר היום ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, מעביר ביקורת מהותית על הביטוחיים הסיעודיים הקיבוציים, שהיו מאוד נפוצים בעבר וכעת כבר אסורים לשיווק. המחדל בתחום הזה הוביל למצב בו ישנה סכנה שבסוף השנה, בעוד כחודשיים, 850 אלף אנשים ימצאו את עצמם בלי ביטוח סיעודי.

ביטוחים אלו הם מוצר שהציע תנאים מטיבים ומחירים נמוכים לקבוצות גדולות, בעיקר ארגוני עובדים. הם שווקו באופן לא אחראי, ללא התחשבות בזהות המבוטח ובכמות ששוק הביטוח לא יכול היה לעמוד בה, כך על פי הדוח. בשנים 2011-1998 גדל מספר המבוטחים הקיבוציים מכ-30 אלף לכ-1.1 מיליון. עוד הסתבר כי לחברות הביטוח יש זכות בכל 5-3 שנים להחליט שלא להאריך את הפוליסות. כלומר, האוכלוסיות המבוטחות התבגרו, שילמו כל חייהם - ועתה נותרו בלי כיסוי ביטוחי, דווקא בגיל בו היו זקוקים לו.

המבקר מניח לפתחם של המפקחים על הביטוח בשנים אלו את היעדר הטיפול בנושא זה. יתרה מזו, למרות שב-2011 נאסר להמשיך לשווק ביטוחים קיבוציים, רק ב-2016 הוצע פתרון לכל אותם אנשים ש"נתקעו" עם ביטוח מסוג זה. מדובר בחמש שנים בהן היה ידוע שישנה בעיה, אך היא רק גולגלה משנה לשנה ללא מתן פיתרון.

הדוח גם גורס שאותו פתרון שהוצע ב-2016, שמהותו העברת המבוטחים לפוליסת ביטוח סיעודית של קופות החולים, אינו מספק ומלא בבעיות. לדוגמה, המצב החדש משמעותו שהמבוטחים "הוותיקים" בקופות החולים יצטרכו לסבסד את המבוטחים "החדשים", שהועברו מן הביטוחים הקיבוציים. בעיה נוספת היא שניוד מהביטוח הקיבוצי לקופת החולים מצריך פעולה אקטיבית של המבוטחים, אלא שרבים מהם מבוגרים מאוד, לא יודעים את השפה וספק אם הם מבינים את הודעות חברת הביטוח.

מים ללא רשיון וגשרים העומדים לקרוס: מחדל הפיקוח

הדוח מעלה ליקויים חמורים בעבודת הפיקוח והתחזוקה בחברת נתיבי ישראל. בין השנים 2016-2014, נתיבי ישראל כלל לא הגישה דוחות מפורטים אודות עבודות התחזוקה שהיא אמורה לבצע. באותו פרק זמן, לא התקיימו דיונים בחטיבת האחזקה בחברה. בשנים 2016-2015, החברה ביצעה ריבוד של 168 קטעי כביש, 6% בלבד מהכבישים בישראל.

המבקר גם נותן דעתו על היעדר התחזוקה של גשרים, כנראה לאור קריסת הגשר בכביש 4 בה נהרג נהג המשאית אליחי טדרי. "משרד התחבורה לא עסק בתחזוקת גשרים ולא נתן הנחיות לתחזוקתם", נכתב בדוח, "נתיבי ישראל פועלת בתחום זה ללא ליווי מקצועי, ואת ההנחיות המקצועיות שהכינה בעניין תחזוקת גשרים לא אישר שום גורם חיצוני".

סקירה שביצעה יחידת מערכת ניהול גשרים לפני כשנה מצאה 145 גשרים במצב "חמור", 517 במצב "גרוע מאוד" ו-442 במצב "גרוע".

התנהלות דומה של חוסר פיקוח עולה בחלקו של הדוח העוסק במכון התקנים. זהו המכון שאמון על איכות וטיב החומרים והמוצרים השונים בהם נעשה שימוש בשוק ובתעשייה הישראליים. המבקר מצא שתהליכי התקינה במכון איטיים באופן חריג: באוקטובר 2016, עת התבצעה הבדיקה, היו בדיון לקראת אישור 102 תקנים, כאשר 92 מהם היו בהשהייה יותר מעשרה חודשים וחלקם יותר מחמש שנים.

עוד מצא המבקר כי במקרים מסוימים ועדות התקנים סרבו לאמץ תקן בינלאומי, ועלה חשש שהסיבה לסירוב היא "הטיה לטובת אחד מבעלי האינטרסים בוועדה".

הכשלים בתחום זה באים לידי ביטוי בתחום הבטון, בו עוסק הדוח באופן מפורט. המבקר כותב כי אין גוף ממלכתי המפקח על האופן שבו מתבצעות בדיקות תקינות לבטון בו משתמשים בבניית מבנים, וכי קיימת הקלה של 10% בין הבטון הישראלי לבין התקן הבינלאומי. בנוסף לכך, בין השנים 2016-2012 כ-10% מכלל מפעלי הבטון בארץ נכשלו בבדיקה הראשונה של התאמת הבטון לדרישות התקן, כלומר חלק מהבטון שייצרו לא עמד בתקן הישראלי.

כל זאת, מסכם המבקר, "עלול להחליש את עמידותם של מבנים ברעידות אדמה". בהקשר זה, מזהיר הדוח מפני סכנת ליקויי הבנייה, המתרבים בישראל בשנים האחרונות, ומזכיר את קריסת החניון ברמת החייל בספטמבר 2016.

הדוח מבקר בחריפות גם את תאגידי המים, שחלקם מנוהלים לדברי המבקר "ברשלנות עד כדי הפקרות". תאגידים מסויימים מספקים מים לצרכנים מתוך קידוחים שאין להם רישיון עסק, דבר העלול לפגוע באיכות המים, אותם רבים צורכים כמי שתייה. תאגיד "מי הרצליה" הפיק במשך 7 שנים 23% ממי השתייה שסיפק מקידוחים שלא ניתן להם רישיון עסק. כך גם תאגיד "מי חדרה", אשר מפיק 35% ממי השתייה שהוא מספק באותה צורה.

המבקר גם מציין מקרים של צנרת ביוב ללא מיגון, דבר העלול להוביל לזיהום חמור, ומקרים של אספקת מים מקידוח מים ללא אישור של משרד הבריאות. התמונה המתקבלת היא של חוסר פיקוח, במיוחד לאור העובדה שחלק מן הליקויים נמשכו לאורך שנים. המבקר ממליץ לרשות המים לפקח על התאגידים ולוודא שהם עומדים בנהלים.

לא זזים: ליקויים בתפעול והנפקה של כרטיס רב קו

המבקר מצא בעיות רבות באופן שבו מופעל שירות רב קו, הכרטיס החכם לנסיעה בתחבורה הציבורית. הדוח מעביר ביקורת על העבודה שקיימות רק 118 עמדות שירות מאוישות ברחבי בארץ. בתל אביב-יפו ובירושלים קיימות רק שמונה עמדות שירות, באזור באר שבע שלוש עמדות, ובנתניה אחת בלבד.

עוד נכתב בדוח כי "היקף הטעינות באמצעות האינטרנט וסמארטפונים נמוך" וכי "אין עמדות טעינה הפזורות בארץ לאורך קווי הנסיעה המרכזיים או במרכזי קניות גדולים". לכן, רוב מחזיקי הכרטיס נאלצים לטעון אותו בעמדת הנהג, דבר המבזבז להם זמן, כמו גם לנוסעים האחרים, כיוון שהנהג נאלץ להתעסק עם הטענת כרטיסים.

[brightcove_iframe video_id='ch10archive_news251017ravkav_1800' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_aghehq7f' duration='61'']

אוויר לנשימה: השפעת ייצור החשמל על זיהום האוויר

פרק מיוחד של הדוח מוקדש להשפעת ייצור החשמל על איכות האוויר בישראל, מתוך הבנה כי זיהום האוויר הוא אחד המפגעים החמורים ביותר על הבריאות של הציבור. על פי המבקר, "עלות הנזק לבריאות הציבור של פליטת מזהמים נאמדה בשנת 2015 בכ-16 מיליארד שקל".

על פי הדוח, לממשלה אין תוכניות ארוכות טווח והיא אינה עומדת ביעדים שהיא עצמה הציבה בתחום זה. כך, לדוגמה, בשנת 2009 קבעה הממשלה שעד שנת 2014 יש לייצר 5% מהחשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות, ועד שנת 2020 מספר זה אמור לעלות ל-10%. בפועל, בשנת 2015 היה השיעור כ-2%. עוד כותב המבקר כי אמנם יש יעדים שאפתניים לשנה 2030, אך לא נקבעה שום תוכנית שתפרט כיצד לממש אותה.

תקלה נוספת שמזהה המבקר היא שהעלות של מיזמי האנרגיות המתחדשות גבוהה בהרבה מייצור חשמל בשיטות ישנות. זאת ועוד, העלות העודפת - התייקרות צפוייה של כ-1.7 מיליארד שקלים עד 2020 - תגולגל על הצרכנים.

רשות המיסים: לא מטפלת בהון השחור

הדוח מבקר את רשות המיסים על אי טיפול יעיל בהון השחור, שלדבריו מושקע בקנה מידה משמעותי בשוק הנדל"ן. כפי שמצויין בדוח, בין השנים 2016-2007, מדד מחירי הדיור הריאליים בישראל עלה בשיעור של כ-89% ומשך אליו משקיעים רבים, אשר חלקם עושים שימוש בענף זה כאמצעי להלבנת הון.

המבקר תוקף את רשות המיסים על כך שאינה משתפת פעולה עם הרשות להלבנת הון, על אף פניותיה של האחרונה, ועל כך שאינה מטפלת בהון השחור באופן יעיל, למרות שכל המידע הדרוש לה לטיפול ראוי נמצא בידה. אי טיפול בהון השחור, קובע המבקר, הוא אחת הסיבות לעלייה במחירי הדיור.

יו"ר שדולת הגמלאים וחבר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ איציק שמולי מסר בתגובה: "דוח המבקר מאשרר את מה שאנחנו צועקים כבר 3 שנים - פוליסות הסיעוד הקבוצתי הן מגה-הונאה שבוצעה ע"י חברות הביטוח ברישיון של המדינה. הרגולטור כשל באופן חמור בתפקידו בהגנה על הציבור והקריב בצורה מופקרת מבוטחים חלשים לטובת הרווחים של חברות הביטוח. למרבה הצער החלק הרע עוד לפנינו כשבחודש הבא עלולים כ-800 אלף ישראלים נוספים להיזרק בבת אחת מהפוליסות ולהיוותר חשופים; לא נאפשר לזה לקרות."

תגובות לדוח:

מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון נמסר: "ממצאי דוח מבקר המדינה תומכים בעמדת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לפיה על המעסיקים הגדולים במשק וחברות הביטוח לאמץ את הפתרון החדש שיזמה, ולאפשר רק את שיווקם של ביטוחים סיעודיים קבוצתיים ארוכי טווח. ביטוחים אלה מבטיחים כיסוי למבוטחים לכל ימי חייהם ובמחיר קבוע. בנוסף, מדגיש המבקר את החובה לפעול לטובת המבוטחים ולהפסיק את שיווקן של פוליסות קצרות טווח שעומדות בניגוד לטובת המבוטחים.

"בשנים האחרונות פעלה הרשות למתן מענה למבוטחים מבוגרים שלא חודש להם הביטוח הסיעודי הקבוצתי. פעולות הרשות סייעו לאלפי מבוטחים מבוגרים שנקלטו כבר בקופות החולים, ללא בדיקה רפואית מקדימה. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון תמשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה להגנה על ציבור המבוטחים".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "המחוקק בחר במסגרת סעיף 16א בסעיף הסמכה בעל אופי כללי למתן הטבות לתושבי חוץ, ולא במסגרת מפורטת למתן הטבות כפי שנעשה בהקשרים אחרים (כדוגמת החוק לעידוד השקעות הון). ביישום הסעיף, מנהל רשות המסים בוחן באופן קבוע את הקריטריונים למתן הטבות, וזאת, בין היתר, על רקע תנאי השוק המשתנים, ומעניק הטבות בהתאם לסמכות שהואצלה לו משר האוצר. בכוונת רשות המסים לפרסם לציבור חוזר (שטיוטה שלו כבר הוכנה) שיפרט את המדיניות העדכנית הנוגעת למיסוי קרנות השקעה, לרבות הקריטריונים השונים למתן ההטבות לקרנות.

"בהתייחס לטענה כי הסמכות המופעלת בפועל על ידי המנהל במסגרת סעיף 16א היא של פטור ממס כשלשון הסעיף מתייחסת להחזר ממס, נציין כי פרשנותה המשפטית של רשות המסים למעלה מ-20 שנה הייתה כי ניתן לעשות שימוש בסעיף 16א כל זמן שיש חשש מבוסס לקיומו של עודף מס בישראל, (קרי: תשלום מס בישראל מעבר למס ששולם בחו"ל), וזאת גם בדרך של החלטה מראש בנסיבות בהן בהתאם למדיניות הרשות היא תצטרך מאוחר יותר להחזיר את עודף המס. פרשנות כאמור מתיישבת עם ה"שכל הישר", ומתפיסה כי קרן ההון סיכון מורכבת מפיזור רב של משקיעים זרים הבאים ממדינות רבות ומאוגדים בצורות התאגדות שונות וחלים עליהם משטרי מס שונים (פיזור משקיעים זהו תנאי בסיסי של מתן האישור מכוח 16א).

"במצב דברים כזה מתן ההקלה בדיעבד באופן של החזר מס לכל משקיע, הינו מסורבל והופך את האמור לנטל על המשקיע- נטל שהיה מונע בפועל את ההשקעות הזרות בישראל. הפרשנות שאימצה הרשות חוסכת בירוקרטיה מיותרת ומקילה על המשקיעים הזרים. המחוקק לא הגביל את סמכות המנהל, אך המנהל צמצם את סמכותו בעיקר למתן הקלות לקרנות לגביהם ברורה התרומה הגדולה של המשקיעים הזרים לפיתוח המשק ותעשיית ההייטק הישראלית. יודגש, כי רשות המסים פעלה לערוך תיקון חקיקה שיבהיר באופן מפורש את עמדתה לפיה הסמכות הקבועה בסעיף 16א מקנה סמכות למנהל לפטור או להחזיר מס. תיקון החקיקה עבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

"'מערכות מחשב ישנות'- הרשות אינה מתעלמת מצרכי הקדמה של מערכות המחשוב, ולראיה, חלקים נכבדים ממערכת השומה במסמ"ק כגון תיק ממוחשב, קליטת הצהרות מקוונות, קליטת השגות/בקשות תיקון שומה מקוונות, נבנו בשנים האחרונות והם מהווים את חוד חנית של טכנולוגית המחשוב ברשות. חלק מהמערכת הישנה מתייחס רק למנגנון חישוב המס ובניית מסד הנתונים הנובע ממנו. שאר חלקי המערכת כבר נבנה כאמור בטכנולוגיה מתקדמת יעילה וידידותית למשתמש.

"יצויין כי בשנים האחרונות משאבי המחשוב מופנים בעיקר ליישום חקיקה בתחום מיסוי מקרקעין, כגון: רפורמה במיסוי דירות מגורים והקמת מערכי מס חדשים מהיסוד - מס ריבוי דירות ומע"מ אפס בדירות מגורים (חקיקה שלבסוף לא עברה אולם הוכן עבורה מערך תפעול ומחשוב). כמו כן, הוקם מערך מחשוב לדיווח מקוון של עסקאות מקרקעין.

"העברת מידע לרשות לאיסור הלבנת הון- לא ידוע לנו על פנייה של הרשות לאיסור הלבנת הון משנת 2004 לקבלת נתונים. במהלך הביקורת ביקשנו לראות את הפנייה משנת 2004, אולם הפנייה לא הוצגה בפנינו. ביום 30.05.2016 פנתה הרשות לאיסור הלבנת הון אל רשות המסים, וביקשה לקבל נתונים שקשורים לעסקאות נדל"ן בהן שווי העסקה עלה על 7 מיליון ₪. בעקבות פניית הרשות לאיסור הלבנת הון כאמור לעיל, נערכו מספר ישיבות בין בעלי התפקידים הרלבנטיים ברשות המסים, משרד משפטים והרשות לאיסור הלבנת הון והנושא מקודם.

"איתור העלמות מס בנדל"ן - רשות המסים ביצעה ומבצעת פעולות לאיתור משקיעי נדל"ן וברור מקורות הכנסותיהם. בחודש נובמבר 2013, בעקבות הנחית מנהל רשות המסים, מר משה אשר, החל מטה אגף המודיעין להיערך לפעולות נרחבות ביותר של מבצע "הרחבת רשת נישומים". על פי סימנים מחשידים שתוכננו בקפידה רבה ונקבעו מראש אותרו כ- 135,000 חסרי תיקים, אשר נשלחו אליהם שאלונים ובהם דרישה לקבלת פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל (טופסי 5329). בין מקבלי השאלונים היו כ- 60,000 אזרחים, משקיעי נדל"ן המחזיקים ב- 3 נכסים ומעלה, נכסים יוקרתיים ועוד סוגי נכסים שונים. נציין, שעד היום סך ההכנסות כתוצאה ממבצע זה הוא כ- 1.4 מיליארד ₪, מתוכם כ- 500 מיליון ₪ הכנסות מסמ"ח הנדל"ן לכל סוגיו.

העברת מידע בין מערכי המס- בפברואר 2016 הוקמה ברשות המסים וועדה בנושא העברת מידע בענף מקרקעין בין מערכי המס. על הוועדה לוודא שמתבצעת בדיקה מעמיקה לעסקאות שדווחו בשנים האחרונות למסמ"ק במטרה לאתר מקרים שלא דווחו כדין למע"מ או למס הכנסה, לאפיין ולהמליץ אילו נתונים יועברו למע"מ ולמס הכנסה באופן אוטומטי ויהוו בסיס לרשימות עבודה ובחירת תיקים לביקורת ושומה ועוד. בנוסף למטלות שצוינו בכתב מינוי, כחלק מפעילות הוועדה, הצוות בוחן את נתוני העסקאות במקרקעין בהשוואה להכנסות המדווחות למס הכנסה והמקרים החשודים יועברו לבדיקה במס הכנסה. הוועדה סיימה בימים אלה את עבודתה והמלצותיה יוגשו בחודשים הקרובים.

"מסלולים ירוקים- מתוך רצון לייעל ולצמצם את פרק הזמן הנדרש למתן החלטות מיסוי מקדמיות ובכדי לשפר את השירות הניתן לציבור, יזמה החטיבה המקצועית, השקת "מסלולים ירוקים" לקבלת החלטת מיסוי. המדובר בהסדרי מס שניתן להגדירם תחת מסכת עובדתית והצהרות נדרשות כך שניתן להפוך את הסדר המס המוצע למעין החלטת מיסוי אחידה. במידה ומסכת העובדות המתוארת וההצהרות המצויות תואמות לנישום הפונה הוא יוכל לקבל עליו את הסדר המס המוצע ולבקש החלטת מיסוי פוזיטיבית במסלול מקוצר. עד כה פרסמה החטיבה המקצועית 14 מסלולים ירוקים בנושאים שונים.

תוכנית העבודה ליצירת 19 מסלולים ירוקים חדשים, עליה מצביע המבקר, מציגה את המשימות העומדות לפתחה של החטיבה המקצועית ולא בהכרח משקפת את תוכנית העבודה האופרטיבית כפי שפורטה בתוכנית העבודה השנתית של רשות המסים. הליך יצירתו של מסלול הירוק אינה פשוטה וכרוכה בהשקעה רבה ושיתוף גורמים רבים ברשות המיסים. לכן, קצב פרסום המסלולים הירוקים אינו תמיד תואם את תוכנית העבודה בשל אילוצי זמן וסדרי עדיפויות. יתרה מכך, יתכן ובהליך יצירת מסלול ירוק ניתקל בקשיים מקצועיים או משפטיים שלא יביאו את המסלול הירוק לכדי הבשלה.

"פרסום החלטות -לאור חוק הגנת הפרטיות, ובהתאם להוראות פקודת מס הכנסה לא ניתן לפרסם את כלל החלטות המיסוי המתקבלות באופן מלא. לאור האמור, מפרסמת החטיבה המקצועית "תמצית החלטת מיסוי" הכוללת פרסום תמציתי של עיקרי החלטת המיסוי ללא פרטים מזהים, תוך מתן ביטוי לעמדת רשות המסים המהווה חידוש בהקשר לסוגיה המקצועית שעולה. לפיכך, השימוש בתמצית החלטת המיסוי נעשה רק לגבי החלטות מיסוי שיש בהן כדי לחדש משהו בעמדת רשות המסים ולא פרסום כלל החלטות המיסוי. נציין כי, ישנן פניות רבות המוגשות בהתאם לדרישות החוק או לשם קבלת וודאות מס בתיאור עובדתי מסוים גם מבלי שעולות בהן סוגיות מס חדשניות.

"פרסום החלטות רולינג במכס - בימים אלו אנו שוקדים על הכנת ממשק במערכת "שער עולמי", שיאפשר שידור מקוון לבקשה של רולינג והתייחסות היבואן לעובדה שהחלטות רולינג תפורסם. זמני הטיפול בבקשה להחלטת מיסוי - ככלל, קיים שוני רב באופי ומשך הטיפול בהחלטת מיסוי בין המחלקות השונות. מטבע הדברים ישנן מחלקות בהן משך הזמן להכנת החלטת מיסוי ארוך מזה שהוצע בוועדה וישנן מקרים בהן זמן הטיפול בהחלטת מיסוי עומד על ימים בודדים. יחד עם זאת החטיבה המקצועית שמה לה למטרה מזה מספר שנים לצמצם את זמני הטיפול בהחלטות מיסוי בכל המחלקות. כך, שעל אף הגידול בכמות הפניות, החוסר בכוח אדם והדינמיות במשימות החטיבה, צומצם באופן משמעותי הזמן הממוצע למתן החלטת מיסוי בחטיבה המקצועית.

מנתיבי ישראל נמסר: "כלל 1,600 גשרי החברה בטוחים לשימוש. גשר שיימצא במצב אחר ייסגר מיד עד להשלמת הטיפול בו. הדירוג תוצר של סקירה יזומה של החברה, ככלי שכל מטרתו תיעדוף תוכנית העבודה. חשוב להדגיש כי 100% מגשרי הולכי הרגל בעלי דירוג 'טוב מאוד' ו-92% מגשרי הרכבים הינם בעלי דירוג 'טוב', זאת כאמור כחלק מתוכנית עבודה סדורה לאחזקת המבנים. כאמור, יודגש כי אין אף לא גשר 1 שמצבו מצריך את השבתתו.