תיעוד מיוחד: הטיפול השנוי במחלוקת שניתן לחיילים הלומי קרב ממלחמת יום הכיפורים
חיילים רבים שחזרו בהלם קרב ממלחמת יום הכיפורים טופלו על ידי הזרקת חומר כימי בשם "פנטוטל", ובאמצעות הרופאים שטיפלו בהם הם "הוחזרו" לזירת הקרב. "השמיעו לי בטייפ קולות וצרחות של אנשים. הפכנו להיות שפני ניסיון, לא תפקדתי", סיפר הלום הקרב סיני באומן שטופל בשיטה הזו
מאות ואלפי לוחמי צה"ל סבלו מהלם קרב במלחמת יום כיפור, חלקם גם הלכו לקבל טיפול - ולחלקם הוזרק פנטוטל, חומר שנוי במחלוקת שנועד להחזיר אותם למראות הקרב כדי לנסות להתגבר על הטראומה, אך כך נוצרה להם טראומה נוספת.
המדינה לא ידעה אז כיצד להתמודד עם אלפי הנפגעים שהציפו את בתי החולים. באחד המתקנים הצבאיים המאולתרים שבהם רוכזו הלומי הרב שאיש לא ידע איך לטפל בהם, החליטו הרופאים ליישם עליהם טיפול ניסיוני שמבוסס על מחקר אמריקני מימי מלחמת העולם השנייה, ואפשרו לבמאית סוזן סונטאג להיכנס לחדר הטיפול כדי לתעד את הטיפול - והתוצאה הסופית הייתה הסרט התיעודי "הארצות המובטחות".
כתבות נוספות בחדשות 10:
>> הסיפור מאחורי המועמד הרפובליקני: מי הוא באמת דונלד טראמפ?
>> בכירים במערכת אכיפת החוק: על המשטרה לחקור באזהרה את ציון קינן
>> בני גנץ: "חייבת להיות מנהיגות מאחדת ולא מנהיגות מפלגת"
במהלך הטיפול משתמשים בחומרים כימיים שמוזרקים לתוך הוורידים של המטופלים, וכך הם מוכנים למצב מתון של טרנס. המטופלים חוזרים לשדה הקרב, הם "מדברים" עם חבריהם, רואים את הנשקים שסביבם ואנשים נהרגים, וכך הם מסוגלים לבטא באופן מלא את התחושות שהרגישו בזמן אמת בלי שדעתם תוסח, וכל זאת תחת השפעת הטיפול שאורך בין 10 דקות לשעה וחצי.
פרופסור רפי קרסו, שבזמן המלחמה היה רופא צעיר שגויס לאחד מאותם מתקנים צבאיים מאולתרים, אמר שכדי להכניס את המטופלים לסיטואציה המתבקשת, הרופאים היו יוצרים רעשי רקע מסביבם סדרכים שונות, למשל על ידי טלטול חוזר של מגירות או נתינת מכות לשולחנות סמוכים. "הצוות עצמו היה בסוג של בהלם קרב, אני בלילה הייתי חולם שמיגים מפציצים אותי", סיפר.
"היינו בשר תותחים ונשארנו בשר תותחים, הפכנו להיות שפני ניסיון בעזרתה האדיבה של זריקת הפנטוטל", מספר סיני באומן, הלום קרב ממלחמת יום הכיפורים שטופל בשיטה הזו. בזמן המלחמה היה באומן נשוי ואב טרי שישב בתוך נגמ"ש שספג פגיעה ישירה של טיל נ"ט, כשארבעה מחבריו נהרגו בפיצוץ. "לא חזרתי הביתה, לא זיהיתי אף אחד. הייתי זומבי, הרגשתי שאני בגיהינום, לא תפקדתי. השמיעו לי בטייפ קולות, צרחות של אנשים. הרגשתי שאני הולך להישבר אבל אמרתי לעצמי שאם אשבר - אני אבוד".
הרופאים האמינו שעל המטופלים לחוות את הטראומה שוב כמה שיותר מהר כדי שיוכלו להחלים ממנה, אך לפי עדויות הנפגעים שטופלו בשיטה הזו בבית חולים שדה "פאיד" בסיני הוחזרו אחר כך ליחידתם, היישר לשטח. אחד מאותם מטופלים היה אריה ברק, שאלמנתו נאורה סיפרה כי הוא לא הצליח להשתקם, היה נכנס לקטטוניה ומאבד את הכרתו וגופו היה מתעוות כמו אצל חולה אפילפסיה, ובכל פעם שמישהו סביבו היה מדבר על מלחמה או שהוא היה רואה מדהים הוא היה משליך דברים בביתם ואפילו מרביץ. ברק הלך לעולמו ב-1997.
"להגיד שזה היה ניסוי ואנחנו היינו כמו מנגלה... אני אמרתי עברנו את זה, אני עברתי את זה מאוד קשה וזה היה הכל, זה היה הטיפול הטוב ביותר בזמנו אבל הזמנים השתנו", אמר רופא בכיר בצוות שהזריק פנטוטל. "זה לא עניין אם זה היה ניסוי או אם יכולנו לעשות משהו אחר, לא. כי לא ידענו משהו אחר".
"משפחות של הלומי קרב נהרסות ומתמוטטות יחד איתם, מי יודעת כמה כמוני לא מדברים על זה? יש הרבה מתים מהלכים כאלה בינינו", אומרת ברק. "חייבים לומר למשפחות שדי כבר, הם כבר לא לבד. לרכז את כל הרשימות של מי שהוזרק ולהתעניין, זו לא בושה להתעניין אחרי 43 שנים". סיני באומן רוצה לבקש דבר אחד בלבד מהרופאים המטפלים: "תבקשו סליחה".
קבוצת הפייסבוק "40 שנה למלחמת יום כיפור - זכרונות, צלקות, כאבים וכל השאר"