מאחורי הקלעים: כך הוצתה סערת פרס ישראל
בכל שנה מקבל לידיו שר החינוך רשימה של מועמדים פוטנציאלים לשיפוט בוועדות פרס ישראל, מתוכן מתגבשים ההרכבים. אלא שהשנה, עם הקדמת הבחירות, קיבל שר החינוך בפועל, שהוא גם ראש הממשלה, רשימה סגורה בה הודיעו לשופטים על בחירתם. כך, הפך הליך הפסילה השגרתי לסערה פוליטית. משם, הדרך לקמפיין הבחירות הייתה קצרה
בכל שנה אחרת, כנראה שלא הייתה מתחוללת סערת פרס ישראל שסחפה את המדינה בימים האחרונים. אלא שהקדמת הבחירות הביאה להחלטה במשרד החינוך שיצרה תגובת שרשרת שאיש לא שיער שתקרה. משם, הדרך אל ניכוס המהומה לטובת קמפיין הבחירות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הייתה כבר קצרה. אתמול (שישי) שכחה הסערה עם בהודעת היועץ המשפטי לממשלה לנתניהו לחזור בו מהחלטתו וחזרת השופטים לוועדות הפרס, ועתה נחשפים הפרטים של מה שקרה מאחורי הקלעים.
דוד פילבר, עובד משרד החינוך, הוא האיש שמדי שנה מביא לפני השר הממונה על המשרד את רשימת המועמדים לתפקידי השיפוט בוועדות הפרס היוקרתי ביותר שמוענק בישראל. בכל שנה ושנה, מוגשות לשר החינוך רשימות של כעשרה מועמדים לתפקידי השיפוט בוועדות הפרס השונות והשר הוא שבוחר מתוכן קבוצות של שופטים לבחירת הזוכים בפרס המוענק ביום העצמאות מזה למעלה מ-60 שנה.
אלא שהשנה בבוא העת למנות את ועדות הפרס, הוכרז על הקדמת הבחירות והתפטרותו של שר החינוך, שי פירון. ראש הממשלה הפך לשר החינוך בפועל וקיבל לידיו מפילבר את רשימת השופטים. אולם בניגוד לשנים עברו, פילבר העריך כי לאור תקופת הבחירות, יתקשה נתניהו למצוא זמן לברור את השופטים והגיש לידיו רשימות סגורות, אחרי שכבר יידע את השופטים על בחירתם. בניגוד לתחזיות, נתניהו דווקא עבר על הרשימות וכמו שרי חינוך אחרים בעבר, החליט לפסול כמה מהשופטים. כלומר, אם לא הייתה נמסרת לשופטים הנבחרים ההודעה, כנראה שלא היינו יודעים פסילתם והסערה הייתה נמנעת.
אולם בין אם רצה או לא, נתניהו חולל סערה שלמה שהפכה במהרה למוקד בקמפיין הבחירות שלו, בעיקר על רקע הקרב שלו למשיכת מצביעים פוטנציאליים מהבית היהודי. במהלך ימי הסערה פרסם נתניהו בעמוד הפייסבוק הפרטי שלו הודעות המסבירות את החלטתו ופתח במתקפה חסרת תקדים על חברי ועדות הפרס, כשטען ש"ועדות פרס ישראל, בתחומים מסויימים של התרבות, הפכו במשך השנים למגרש משחקים פרטי של השמאל הקיצוני".
רק בהתערבות היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לפיה על נתניהו להימנע מלעסוק בנושא בתקופת בחירות, חזר בו ראש הממשלה מהחלטתיו. בהמשך פרסמה המשנה ליועץ, דינה זילבר, חוות דעת שתאפשר את חזרתם של השופטים המתפטרים לוועדות הפרס. בתקנון הפרס נכתב כי שמות השופטים יהיו חסויים עד להודעה על הזוכים כדי לצמצם חשש ללחצים חיצוניים במסגרת הליך הבחירה. על פי חוות הדעת של המשנה ליועץ, דינה זילבר, "בסיטואציה שנוצרה, זה שכעת שמות חלק מהשופטים התפרסמו לא פוגע בכשרות ההליך של בחירת המועמדים".
במקביל קרא נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, למועמדים שמשכו ידיהם מהפרס, לשוב ולהתמודד. "פרס ישראל יקר ללב כולנו, מימין ומשמאל", אמר ריבלין. "הוא מהווה מכנה משותף של החברה הישראלית, מהאחרונים שנותרו לה, ומסמל הסכמה נדירה על העומק הרוחני, התרבותי, הספרותי, המדעי והערכי שלנו כעם".