שכר המנהלים מרקיע שחקים: אפשר גם אחרת?

הדוחות הכספיים של החברות הציבוריות - חברות שהציבור מושקע בהם דרך הבורסה - שפורסמו החודש הציפו שוב כיצד למרות הביקורת הציבורית, ממשיכה שיכבה שלמה של אנשים להרוויח מיליוני שקלים בשנה, גם אם המפעל שלהם או החברה שלהם נמצאים בצרות או סובלים הפסדים. פני כמה ימים עצרה הממונה על שוק ההון באוצר, דורית סלינגר, את אישורי השכר הצפויים של מנהלי חברות הביטוח, בניסיון לשים אצבע קטנה על סכר חגיגת השכר. אבל איך הגענו למצב הזה והאם הכל יכול להתנהל אחרת?

"בשנות ה-90 החלו לפרסם את המשכורות ממחשבה שזה יעורר צניעות, בפועל קרה דבר הפוך", אומר סמי פרץ מ-"The Marker". "התפתחה תחרות מי מקבל יותר. יש בזה אלמנטים משמעותיים של חזירות, למרות שהמנכ"ל מקבל את מה שאושר לו. נוח לבעל השליטה לעשות זאת כי זה מאפשר לו לקנות את המנכ"ל בשכר גבוה לדברים שטובים לו".

וכמה קל לאשר משכורות אלה? את החותמת לחגיגת השכר נותנים הדירקטריונים של החברות השונות, אולם כמי שישב בשורת דירקטוריונים, פרופ' רמי אבהרם פרידמן טוען שאף אחד לא מנסה לבקר את המהלכים הללו. "כשמופיע יושב הראש, ובא ואומר: 'אני ניהלתי את המשא ומתן, דיברתי, ישבתי, עשיתי, ומכל הדייסה הרכבתי משהו שמקובל על כולם', זה עובר כמו חותמת גומי", הוא מספר.

ומה קורה כשמישהו מנסה לערער על המקובל? פרידמן ביקש לקבל לבחינה את אחד ההסכמים שהתבקש לאשר, ואז, הוא אומר, "התשובה הייתה: 'לא מקובל אצלנו'. אז השופט שעמד בוועדה שלח לי מכתב שלאחר שבדקו, מצאו שיחס גברים-נשים לא תואם ומודיע לי שאפנה את מקומי. במקומי נכנס גבר. אולי הוא התחפש לאישה".

"הרבה פעמים אין קשר בין השכר והביצועים", אומר פרץ. "כלומר בדרך התגמול אנחנו מתגמלים גם כשאין הישגים. יש פה שאלה של מוטיבציה של העובד. כשאתה רואה שחלק גדול של הפעילות הולך לשכר המנהלים, וכשהחברה מפסידה, איך אתה יכול לשלוח הביתה עובדים שמרוויחים 5,000 שקל כשאתה מרוויח מיליונים?" חברת הכנסת שלי יחימוביץ' כבר הגישה בעבר הצעת חוק להגבלת שכר הבכירים, אולם היא הפכה בסופו של יום לתיקוןם לחוק שרק מוסיף בירוקרטיה לאישור כל עדכון שכר. אז מתי יבוא שינוי? "זה תלוי מאוד בזעם הציבורי. יהיה מוכרח לקום גוף שיבוא ויגיד, רבותיי, חייבים לעשות שינוי בנושאים האלה", טוען פרידמן.

אבל לא בכל המקומות זה כך. שעתיים מהמרכז נמצאת מציאת אחרת. הכירו את חברת "אלקם מדיקל". החברה מונה 350 עובדים. המנכ"ל, אהוד רייביץ', מרוויח לא יותר מפי 10 מהעובד הזוטר ביותר, קרוב ל-50 אלף שקל. הכנסות החברה, אגב, גדלו בעשור פי ארבעה. "זה דרך החינוך, השקפת העולם שלי", אומר רייביץ. "זה עושה אוויר טובה, בונה מוטיבציות. אי אפשר לטעון ביושר שרק אם נהיה חזירים ומשכורות עתק נצליח. המוטיבציות הפנימיות, הרגשת הערך לא פחות חשובים מהשכר. היתי שמח לקבל יותר, אבל כשאני מסתכל על כל המרכיבים, אני חושב שלהיות מנכ"ל זו זכות, זו מתנה. יש מוטיבציות לא פחות חזקות גם בלי לקבל סכומים בלתי הגיוניים".