3 ימים בלי חשמל: "בדור האינטרנט זה צריך לקרות?"

נסים ומרים שמש ירושלמים כבר 60 שנה. גם הם לא חשבו שיתגעגעו לפרימוס. ירושלים היא אמנם של זהב ושל נחושת, אבל מיום חמישי אין אור. "בשעה 00:30 נכנסתי למיטה, פתאום ראיתי הפסקת חשמל", מספרת מרים. "אמרתי: אוי ואבוי, אולי קרה לי קצר. היה לנו קר. אין טלוויזיה, אין חדשות. אין מיקרוגל, אי אפשר לחמם את ההסקה. אין שום דבר. עכשיו, דור המחשבים, האינטרנט, הפייסבוק, צריך לקרות דבר כזה?".

את החימום מספקות שמיכות ומזל שהכיריים מופעלים בגז. המשקעים השביתו את השקעים. בשיא הסערה קרוב ל-60 אלף בתי אב מצאו את עצמם מנותקים, בחושך, בקור, בלי חשמל, בלי אמצעי תקשורת. מדינת ישראל טובה במלחמות, אבל כמה פתיתי שלג הכריעו אותנו. "ביום חמישי נפל לנו החשמל, נורא קר. לא התקלחנו כבר שלושה ימים", מספר גבי דוברן. "המקרר כרגע זה אדן החלון. אף אחד לא חזה סופה בעוצמה הזו, אבל בהחלט היה אפשר לתקן את הדברים מהר יותר".

בחברת החשמל שיבחו את הלקוחות. "הציבור צריך להבין שאנחנו עושים את העבודה שלנו ואנחנו עושים אותה נאמנה", אמר ישראל סגל, ראש צוות חיבורים לבתים. "אנחנו עולים לגבהים, עושים עבודה מסוכנת. קשה לתת מענה מיידי לכל קריאה וקריאה כי אנחנו גם מוגבלים בכוח אדם".

למה זה קורה? התשובה בשטח: רק כ-3% מקווי התשתית של חברת החשמל עוברים מתחת לאדמה. השאר מעליה, חשופים לכל טלטלה. סיבה נוספת היא שבמדינה שרגילה לשמש, רוב החימום מבוסס על חשמל מה שיוצר שיאי צריכה.

"מרבית תשתית החשמלף ובעיקר המתח הגבוה והנמוך, היא תשתית עלית ולכן חשופה לפגעי מזג האוויר הרבה יותר מתשתית תת-קרקעית", מסביר ד"ר דן וינשטוק, לשעבר מנהל אגף החשמל במשרד האנרגיה. "אין תוכנית קונקרטית להאצת הכנסת התשתית לתת הקרקע. ראוי לציין שהעלות הדבר הזה היא מאוד גדולה. אם המשרד יחליט להאליץ את המהלך הדבר יתבטא בעליית תעריפי החשמל".