צליל מכוון: האם ניתן לזהות שיר אהבה גם בשפה זרה?

מחקר רחב היקף שבוצע על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת הרווארד מצא שבני אדם מסוגלים להבחין באופי הנעימה - גם אם לא מזהים את תוכנה. "הדבר עשוי להצביע על מבנה מחשבה אנושי אוניברסלי"

בחור שומע מוזיקה
בחור שומע מוזיקה | צילום: GettyImages/אימג'בנק
מחקר חדש שפורסם בסוף השבוע מוכיח שבני אדם, וכן אלגורתמים של למידת מכונה, מסוגלים לזהות שירי אהבה, גם אם השפה אינה מובנת להם כלל. "התוצאות מצביעות על מבנה ארגוני כללי של מלודיות, שעשוי להיות נגזרת של מבנה מחשבה אנושי אוניברסלי משותף". ד"ר מר אף ציין כי "בכל הקהילות והמקומות שבהם חיפשנו מוזיקה, מצאנו אותה. הטענה שקיים מבנה מחשבה אוניברסלי היא מטלטלת. עד עכשיו, לא הייתה לנו סיבה להאמין בכך. כעת, זאת אפשרות סבירה". צוות החוקרים מאוניברסיטת הרווארד בחן במחקר קטעי קול מ-315 תרבויות, לאורך מאה שנים. זאת, על מנת לבחון מה משותף בכל שירי האהבה. לדבריהם, מדובר ב"בחינה השיטתית הראשונה של מאפיינים קוליים שניתן למצוא בכל רחבי העולם", ו"היסטוריה טבעית של השירה". לכתבות נוספות בחדשות 13: מחקר חדש: רבע שעת הליכה ביום עשויה לחזק את הכלכלה העולמית מחקר הגנים: המוסדות בישראל צפופים יותר, אך עם פחות חברי צוות מחקר חדש חושף: מחלת החצבת "מוחקת" את הזיכרון החיסוני המשתתפים במחקר אחב ההיקף הצליחו לזהות גם מאפייני שירים נוספים. "הם זיהו האם שיר הוא שיר ערש, אהבה, דאנס או שיר ריפוי", כך לדברי הפסיכולוג סמואל מר שעמד בראש המחקר."שירי דאנס הם מהירים יותר משירי ערש. אלה הם מלודיים יותר, ובעלי מקצב אחיד בדרך כלל, יש להם מרווחים מלודיים קטנים יותר משירי אהבה", הוסיף ד"ר מר. נוסף לשירי האהבה, הסביר ד"ר מר, "שירי ריפוי הן קטגוריה מעניינת. זאת, משום שאינם נפוצים בסביבות מודרניות. הם מופיעים בקהילות קטנות בהן נעשה שימוש בריפוי באמצעות שאמאן", אך בכל זאת - מאזינים ששמעו את השירים הנדירים יחסית הללו, הצליחו להגדירם ככאלה.