תוחלת החיים, מספר הנזקקים והזכאות לבגרות: ישראל במספרים

לקראת ראש השנה, הלמ"ס פרסמה נתונים במגוון תחומים. בישראל חיים 9.24 מיליון איש, מהם 74% יהודים. אישה ממוצעת בארץ חיה עד גיל 84.7, גבר – 81. טרם מגפה הקורונה: כ-90% היו מרוצים מחייהם

זמן צפייה: 00:20

מנתוני הלמ"ס שהתפרסמו היום (רביעי) עולה כי בערב ראש השנה תשפ"א אוכלוסיית ישראל נאמדת בכ-9.246 מיליון נפש. האוכלוסייה צפויה להגיע ל-10 מיליון תושבים בסוף שנת 2024 ל-15 מיליון תושבים בסוף 2048 ול-20 מיליון תושבים בסוף 2065. בשנה החולפת חיו בישראל כ-6.8 מיליון תושבים יהודים, המהווים 74% מכלל האוכלוסייה. בנוסף, כ-1.9 מיליון תושבים ערבים, המהווים 21% מהאוכלוסייה וכ-459 אלף תושבים אחרים המהווים 5% מהאוכלוסייה.

בנוסף, אוכלוסיית ישראל גדלה בכ-150 אלף איש בשנה החולפת. קצב הגידול השנתי באוכלוסייה עומד על 1.9%. בתחום המשפחה - 49,410 אלף זוגות נישאו, ו-15,605 אלף זוגות התגרשו. שיעור הפיריון עומד על 182,016 תינוקות שנולדו, ממוצע של שלושה ילדים לאישה. שיעור התמותה של תינוקות ל-1,000 לידות חיות הוא שלוש. סך הכל נפטרו בישראל כ-44 אלף איש. תוחלת החיים של גברים בישראל עומדת על 81 שנים, ואילו תוחלת החיים של נשים עומדת על 84.7 שנים.

כתבות נוספות בחדשות 13 >>

הזינוק בתחלואה: 5,523 נדבקים ביממה; מערכת החינוך תיסגר ממחר

מעבר טאבה יישאר סגור – ישראלים לא יוכלו לבלות את החג בסיני

"מחויבות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלס'": ההסכם עם האמירויות

שוק מחנה יהודה ביום
שוק מחנה יהודה ביום | צילום: חדשות 13

מנתוני הלמ"ס העוסקים בטרום משבר הקורונה, עולה כי 88.8% מהישראלים שבעי רצון מהחיים ומהמצב הכלכלי – בקרב האוכלוסיה היהודית הנתון עומד על 92% ואילו בחברה הערבית רק 76.5%. בקרב כלל האוכלוסיה 62.6% מרוצים ממצבם הכלכלי. גם כאן בקרב היהודים הנתון גבוה יותר בהשוואה לחברה הערבית – 66.3% לעומת 50.8%. עוד עולה כי אחד מכל שמונה ישראלים (כ-13%) שקלו בשנה האחרונה לעבור לגור בחו"ל למשך חמש שנים לפחות.

מהנתונים עולה כי 87.3% מהישראלים מרוצים מדירה שבה הם מתגוררים ונתון דומה (86%) מרוצים באופן כללי מאזור המגורים. רק 41% מרוצים מהתחבורה הציבורית באזור מגוריהם. עוד לפני שמשבר הקורונה הכה בישראל, 11.5% מהישראלים הודו כי הרגישו עניים בשנה האחרונה. גם כאן הפער בין ערבים ליהודים גדול. בעוד אצל היהודים תחושת העוני עומד על כ-7%, בקרב החברה הערבית הנתון מגיע לכשליש (30.9%).

מנתונים נוספים עולה כי ההוצאה הלאומית על חינוך מהווה 8% מהתמ"ג, שהם 112.6 מיליארד שקלים. במערכת החינוך הישראלית לומדים כ-1.8 מיליון תלמידים, מהם 75.7% זכאים לתעודת בגרות. אחוז הנשירה מהמערכת החינוך עומד על 1.4. בתחום ההשכלה הגבוהה והעל-תיכונית, ישנם 268.6 סטודנטים בישראל, כאשר ל-82.9 אלף הוענקו תעודות גמר. בארץ נוספו 1,600 מקבלי תואר "דוקטור לפילוסופיה" (תואר שלישי).

מנתוני הלמ"ס טרם משבר הקורונה, עולה כי 1.1 מיליון ישראלים מטופלים בשירותי הרווחה. בקרב היהודים, שיעור הפונים לרווחה עומד על 108 ל-1,000 איש. בקרב הערבים, שיעור הפונים עומד על 180 לכל-1,000 איש. עוד עולה כי 770 אלף איש מוגדרים כנזקקים, כאשר שיעור הגבוה ביותר של מקבלי שירותי רווחה נמצאים ביישובים באשכול החברתי הנמוך ביותר 2-1.

טרם משבר הקורונה, היו מועסקים בישראל 4.1 מיליון בני אדם, כאשר רובם גברים. הענף שמעסיק את מספר העובדים הגבוהה ביותר הוא חינוך, כ-491 אלף איש. המעסיק השני בגדולו הם שירותי הבריאות, הרווחה והסעד שמעסיקים כ-439 אלף איש. שעות העבודה הממוצעות למועסק בישראל עומדים על 35.8 שעות בשבוע.