"להנחיל את השואה בצורה אינטימית": שנה תשיעית ל"זיכרון בסלון"

הערב (רביעי), ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יתקיימו מאות מפגשים במסגרת פרויקט "זיכרון בסלון" ברחבי הארץ, במסגרתם אנשים יפתחו את סלון ביתם כדי לארח אנשי עדות שיספרו את סיפורם. רב סרן ירוס-שיגוט איילה, מתנדבת בפרויקט "זיכרון בסלון" ומרכזת אותו ברעננה, סיפרה בריאיון ליעקב אילון כי "זה פרויקט שמבקש להנגיש את הנחלת השואה בצורה קצת אחרת, בצורה אינטימית"

"הוא הוקם לפני כתשע שנים, מתוך הבנה שאם בן אדם לא נמצא באיזושהי מסגרת, בבית ספר או בצבא, יום השואה למעשה עובר לידו. הפרויקט מרכז אנשים שפותחים את המרחב הכי אינטימי שלהם, ומארחים אנשי עדות. אחר כך המארח יוצר איזשהו דיון סביב הנחלת זיכרון השואה, מה התחושות ולמה זה חשוב", סיפרה.

איילה סיפרה מה הניע אותה להתנדב לפרויקט, כבר שנה רביעי ברציפות: "אני החלטתי להירתם אחרי שהוזמנתי להתארח באירוע כזה. פתאום ראיתי קבוצה של אנשים בטווחי גילאים שונים, מקיימים שיח מאוד מעמיק ומשמעותי סביב זה. לא רק שמענו עדות וכל אחד הלך לדרכו. זה באמת קסם לי והחלטת לקחת חלק בהתנדבויות האלה, עד שהגעתי לרעננה שפה אני גרה כבר שנה וחצי ומרכזת פה את הפרויקט".

"כמעט בכל מפגש שואלים אותי: 'עלית מאתיופיה, למה זה מעניין אותך?'", סיפרה איילה, "בדיוק השבוע שמעתי את השיר החדש – 'שבט אחים ואחיות', ולדעתי זה באמת מסביר את כל הסיפור. לא משנה איפה היינו בגלות, כולנו כיהודים חווינו חוויה לא נעימה. הציונות היא המכנה המשותף שלנו. לכן, אני לא רואה בזה משהו שהוא תלוש מהזהות שלי, זה בלתי נפרד מהזהות היהודית הישראלית שלי. כפי שאני מצפה שגם אנשים שהגיעו מאירופה יכירו את הסיפור שלי ושל יהודי אתיופיה".

"סיפור אחד של שורדת שואה שאני זוכרת במיוחד, הוא שלפני כחודש היא הלכה לבדיקות דם, היא נכנסה לבדיקה והאחות חיפשה וריד כדי לקחת ממנה דגימה, עד שהיא נתקלה במספר מקועקע על היד שלה ושאלה – 'מה זה הדבר הזה?'. אנחנו כבר 80 שנים אחרי מלחמת העולם השנייה והאישה הזו, שהיא אחות מלומדת, לא יודעת מה המספר הזה מסמל. זה נתן עוד הצדקה לכמה זה חשוב. כמה שאנחנו יכולים לצאת מנקודת הנחה שהסיפור מספיק מדובר, עובדה שיש אנשים שלא יודעים מה זה המספר הזה".

"היום בדיוק לפני שנתיים הדלקתי משואה, אני מוסרת למי שידליק השנה שימשיכו ברוח הישראלית שמאפיינת את כולנו, הנתינה, והערבות ההדדית. באופן אישי, זה דירבן אותי עוד יותר להמשיך בשליחות שלי, בצבא או באזרחות".