נרטיב ניחומים או תמרון תודעתי מבריק: המחלוקת סביב נאום זלנסקי
הנשיא האוקראיני ניסה לעורר מעט אמפטיה אצל מקבלי ההחלטות, אך לא מעט פוליטיקאים ואחרים לא ראו בעין יפה את ההשוואה לשואה בנאומו מול חברי הכנסת. "זו השוואה שאם עושים אותה צריך להציג את שני הצדדים, אבל הוא לא רוצה לדבר על התפקיד של אוקראינה בהשמדה"
נאומו של נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי אמש (ראשון) מול חברי הכנסת הביא עמו קולות לכאן ולשם. בנאומו נגע זלנסקי בעיקר בהשוואה לשואה, וניסה לעורר אצל מקבלי ההחלטות מעט אמפטיה, אך לא מעט פוליטיקאים ואחרים לא ראו בעין יפה את ההשוואה.
פרופ' ליאורה ביילסקי, מומחית לחקר השואה באוניברסיאת תל אביב, חושבת שההשוואה לשואה מעט פופוליסטית. "אני חושבת שבמקרה הזה, של הנאום שלו אמש, הוא פספס", אומרת ביילסקי, "זו השוואה שאם עושים אותה, אז צריך להציג את שני הצדדים, אבל הוא לא רוצה לדבר על התפקיד של אוקראינה בהשמדה, זו רק השוואה חד צדדית. הם פשוט לא רוצים לדבר על השואה מהצד שלהם".
"זלנסקי מציג את הדברים כך שאנחנו, ישראל, עומדים מן הצד, אבל הרבה מאוד אוקראינים היו משתפי פעולה עם הנאצים", ממשיכה ביילסקי, "יש גם לאומנות פאשיסטית באוקראינה גם היום, אז ההשוואה הזאת מעוררת הרבה מאוד דברים, אבל היא צריכה להיות השוואה עד הסוף".
לסיכום אומרת ביילסקי: "כולם עושים שימוש פופוליסטי מאוד ולא אחראי בזיכרון השואה, גם פוטין, שמנסה להצדיק את המעשים שלו. זלנסקי מנסה לעורר את האמפתיה אצלנו, הוא מדבר על כך שאנחנו עם שעבר דברים דומים של פליטות, של השלבים הראשונים בניסיון השמדה, ושאנחנו יודעים לאן זה מוביל ושיש לנו אחראיות היסטורית לקלוט פליטים, למעשה להגן על האוקראינים. מה שלא עשו לכם, ישראל, מתכוון זלנסקי, תעשו עכשיו".
ליאור חורב, איש יחסי ציבור ויועץ אסטרטגי פוליטי, שהיה בעבר יועץ התקשורת של משה כחלון במפלגת כולנו, מסביר שנאומו של זלנסקי לא חידש דבר. "זלנסקי הוא תוצר יוצא דופן של עידן הקוד הפתוח וניצול יכולות נדירות של ניהול תודעתי במאה ה-21", אומר חורב, "הצורה, המלבוש, הדרך והפרזנטציה של זלנסקי - כולם כלים במערכה על עיצוב התודעה. אלא שתודעה, על אף חשיבותה הדרמטית, איננה עומדת בפני עצמה".
"זלנסקי ימדד לא רק על פי מדד אהבת הקהל, אלא ובעיקר על ההישגים המדיניים שלו או חלילה על העדרם", מוסיף חורב, "במובן זה, אוקראינה מושמדת באופן שיטתי בידי הפולש הרוסי, ושלמותה הטריטוריאלית נמצאת בספק".
לגבי ההשואה לזיכרון השואה אומר חורב: "מיצובה של אוקראינה כקורבן האולטימטיבי של האגרסיה הפוטינית אינו נדרש להישען על מאורעות שואת יהודי אירופה. ההשוואה שעשה זלנסקי מופקרת. גם הדרישה מישראל למתן סיוע צבאי חותרת תחת הרצון של ישראל לתווך בין רוסיה לבין אוקראינה, והיא גם אינה נדרשת מעצם העדרותה של ישראל מנאט"ו והאיחוד האירופי".
"הופעתו של זלנסקי בכנסת, כמו גם בבתי המחוקקים בארה"ב, כמו הופעתו בבונדסטג - כולם חלק מהנרטיב שבונה נשיא אוקראינה", מסכם חורב, "השאלה האסטרטגית שנותרה היא האם מדובר בנרטיב ניחומים או בתמרון תודעתי מבריק שיציל את עצמאותה של אוקראינה".