משפחות השבים עומר, אליה, עומר, וטל בהצהרה: "נושמים לרווחה"

כיממה לאחר ששוחררו משבי חמאס, בו הוחזקו במשך 16 חודשים, בני משפחותיהם של עומר שם טוב, עומר ונקרט, אליה כהן וטל שהם מסרו הערב (ראשון) הצהרה מבית החולים בילינסון, בו אושפזו הארבעה עם שובם לשטח ישראל.

אימו של עומר, שלי שם טוב, אמרה: "במשך 505 ימים  בכל בוקר ישבתי בחדר של עומר והתפללתי לבורא עולם שישמור ויגן על עומר שלנו מכל פגע ומכל רע וישיב אותו אלינו חי בריא ושלם ואני עומדת כאן עכשו ומודה לך בורא עולם שלא השבת את תפילותי ריקם ועומר ילד השמש שלנו שב הביתה. אני רוצה להזכיר ולתת כבוד לאורי דנינו שב-7 באוקטובר שב לתוך התופת להציל את מיה, איתי ועומר. אורי שהכיר אותם רק כמה שעות לפני לא חשב על עצמו או על משפחתו שחינכה אותו על ערבות הדדית ועל כך שלא משאירים אף אחד מאחור. אורי שרד בשבי בתנאים תת אנושיים 11 חודשים ונרצח ע"י מפלצות החמאס אורי הוא הגיבור והמלאך השומר של מיה, איתי ועומר יהיה זכרו ברוך".

שם טוב המשיכה: "עומר ילד השמש שלנו שב הביתה ואנחנו נושמים לרווחה 450 ימים עומר היה מוחזק במנהרה לבד בתנאים קשים שכללו חלק מהזמן הרעבה והתעללות פסיכולוגית עומר שיתף שכל מה שחלם לעשות שישוב הביתה הוא לשים את הראש על ברכיי, ושאלטף לו את השיער ולצאת לרכב עם מלכי על האופנוע ולהרגיש את רוח החופש. עומר שיתף אותנו שכשעבר את הגבול והגיע לידי החיילים שלנו הוא נשם לרווחה הפנים הראשונות שפגש היו של פסיכולוגית שהציגה את שמה והדבר הראשון הוא ביקש את רשותה לתת לה חיבוק כי הוא היה צמא למגע אנושי חום ואהבה".

"אנחנו, מלבד מלהזיל דמעה בכאב גדול, חיבקנו את עומר שלנו חזק והבטחנו לו שלעולם לא נפסיק לחבק ולאהוב אותו", אמרה האם והוסיפה: "אתמול ברגעי השמחה של המשפחות שלנו, ברגעים בהם כולנו ישבנו על קצה הספה וצפינו בהתרגשות בטקס המזוויע של החמאס, ברכב באזור המתחם ישבו מבועתים גיא ואביתר שנאלצו כמו עומר שלי לקחת חלק בהצגה גרוטסקית ומכוערת. כאמא, כאישה וכבת אדם אני מבקשת מהצלב האדום, ומהקהילה העולמית לבצע את המינימום ולשמור על ילדינו, ועל אזרחינו - זה המינימום המתחייב".

שלי אמרה: "אני עומדת כאן היום עם לב שחזר להיות שלם, אבל את הצלקת על כאבכם אשא בליבי, יחד עם עם ישראל, לעולמי עד. אני עומדת היום בידיעה שהכל, בזכותכם, בזכות ההקרבה שלכם ובזכות האומץ שיקיריכם הפגינו. תודה מקרב לב כישראלית גאה, לחיילי צה"ל הפצועים, שהקריבו מגופם ומנפשם. פגשתי אתכם בשנה האחרונה ועין בעין ראיתי איך אתם ממשיכים להילחם בגבורה כדי לחזור לשגרת החיים אחרי הפציעה. אתם מופת לאומץ לב, לכוח פנימי שיש רק לצה"ל - שלא ניתן להסביר במילים".

היא המשיכה: "אני מבקשת להעביר אליכם מאיתנו את ההערכה הגדולה ביותר. כל מה שעשיתם, כל מה שהקרבתם, לא היה לשווא. אתם לא רק חיילים ואזרחים, אתם סמל של המאבק למען חיים, למען משפחות, למען האחדות. למען מדינת ישראל ועם ישראל . קיבלנו את עומר שלנו ואנחנו נגשים למלאכת השיקום האישי והמשפחתי ואנחנו יכולים לומר שמשימת חיינו הושלמה. אדוני ראש הממשלה המשימה הלאומית עדיין לא הושלמה ויש להשיב בדחיפות את כל חטופינו החיים לשיקום והחללים לקבורה - אנחנו כמשפחה נמשיך להיאבק עם כל המשפחות עד להחזרת כולם. עם ישראל היופי שלנו הוא בחוסר האחידות והכח שלנו הוא באחדות רק כך נתחזק כחברה וכאומה".

אימו של אליה, סיגי כהן, אמרה: "טל,עומר,עומר ואליה ברןך מחיה המתים וברוך מתיר אסורים. איך דרך לתאר את תחושת ההתרגשות והשמחה לראות אתכם פה בישראל. 505 יום שעשינו כל מה שיכולנו בשביל להחזיר את אליה הביתה ,מאבק יום יומי מול מקבלי ההחלטות,ובעיקר בהסברה להעלת המודעות בעם ישראל על השבויים והשבויות שנמצאים בשבי".

"ביקשתי מעם ישראל להיות ביחד", אמרה סיגי והמשיכה: "להיות בערבות הדדית ואחד בשביל השני כמו אחים ואחיות.והכי ביקשתי להרבות בתפילות ומעשים טובים, בצד של אליה שמענו שהיה כל יום אומר את הפרשיות של הנחת התפילין שידע בעל פה,ועושה קידוש על כוס מים,התחזק וחיזק אחרים. שמענו על הרבה ניסים ועל השגחה עליונה שאליה וחבריו חוו שם. את כל התחושות האלו מגיע לכל 63 משפחות החטופים שעדין שם לחוות. הם חייבים כולם לחזור הביתה מיד לפני שיהיה מאוחר.

סיגי הוסיפה: "אלון אהל וכל מי ששומע אותי ממעמקי האדמה אנינרוצה להגיד לכם, אתם לא לבד ואנחנו פה נילחם למענכם עד שתחזרו הביתה. אנינרוצה להודות קודם כל לבורא עולם שהחזיר לי את אליה הביתה.תודה אבא. תודה שניה היא לכל כך הרבה אנשים מכל קשת האוכלוסיה ,אז כדי שלא אפספס אף אחד אני אומר עם ישראל היקר על כל גווניו תודה שהיתם איתנו בכל התקופה הזו,הגעתם מרחוק ומקרוב,תמכתם,עודדתם וחיזקתם .בלעדיכם לא היינו מצליחים".

אימו של עומר, ניבה ונקרט, אמרה: "עומר בבית המאבק שלנו ממשיך עד אחרון החטופים הוא איבד כמעט 30 ק"ג ממשקלו, וזוכה לטיפול מקצועי מצוות בית החולים. הוא הביס את השבי וחזק יותר מהרוח ומתחייב אני מצטרף למאבק למען החברים והחטופים שנשארו מאחור".

אחיו של טל שהם, מור קורנגולד, אמר: "טל שלנו בבית סוף סוף. אחרי חודשים ארוכים של ציפייה, מתח, חרדה, אמונה ותקווה אנחנו סוף סוף מתאחדים. החיבוק שחלמנו עליו, שציפינו לו, הגיע. נכון, זו רק ראשיתה של דרך ארוכה, דרך של שיקום מורכב שעל כולנו לעבור. אבל על ההתחלה הזו חלמנו, על האפשרות לצעוד יחד בדרך הארוכה לעבר הריפוי".

מור המשיך: "קשה למצוא את המילים הנכונות לתאר את התחושות הרבות שמציפות אותנו במעמד הזה – מעל כולן מהדהדת המילה "תודה". יש שכר לפעולתנו: טל שלנו חזר – אך ברור לנו שלא פעלנו לבד. טל פה בזכות רבים וטובים שפעלו לאורך כל התקופה הזו, בכל המישורים, ואנחנו לא יכולים לדמיין איפה היינו היום בלעדיהם".

"גם ברגעים האלו ישנם 63 חטופים וחטופות שעדיין בשבי חמאס וחייבים להציל את כולם", אמר מור והוסיף: "ברגע המשמעותי הזה בחיינו הבקשה היחידה שלנו היא לנצל את חלון ההזדמנויות שנוצר, להביא לעסקה שתחזיר הביתה את האבות לילדיהם - ילדים זקוקים לאבא. להחזיר בנים להוריהם, להחזיר לעם ישראל את הבנים שלנו. יש חלון הזדמנויות, אסור לנו לפספס אותו.  אנחנו מאמינים שזה אפשרי, אנחנו מאמינים שהשבת אחינו ואחיותינו אינה באה על חשבון הביטחון שלנו בארצנו – נהפוך הוא - היא הבסיס שעליו מושתת הביטחון הזה".

מור אמר כי "עם שובם, נוכל כעם חזק ומאוחד להמשיך ולשפר את ביטחוננו באופן יסודי ואחראי. מכאן – אנחנו קוראים לכל מי שהיה שותף עד כה – תמשיכו. בבקשה תמשיכו. תמשיכו עד שכל משפחה תזכה באיחוד הזה. תמשיכו להציל נפשות. תמשיכו ותמצאו את הדרך – בחוכמה, במוסריות, ביצירתיות - הדרך שבה אנחנו משיבים את אחינו ואחיותינו מארץ אויב ולא מוותרים על הביטחון הבסיסי שלנו לחיות בארצנו. באמונה אמיתית וכנה אנחנו מתפללים יחד להשבתם של החטופים והחטופות ולשלום עם ישראל.  לכם משפחות החטופים במשך שנה וחצי אנחנו ביחד במאבק , נלחמנו ביחד , כעסנו ביחד והעברנו את הקושי ביחד אנחנו משפחת שהם - קורנגולד לא נפסיק להלחם עד חזרתו של החטוף האחרון! יש תקווה לאחריתנו – ושבו בנים לגבולם".

מוקדם יותר הערב נשאו דברים גם משפחותיהם של אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, בבית החולים איכילוב. אחיו של אברה, אילן,  אמר: "אח שלי בידיים טובות, אני כאן נרגש מאוד ומנסה למצוא את המילים הנכונות לתחושתיי, איך אפשר לתמצת עשור של שנים של דאגה. אהובנו חזר אלינו הבייתה. ברגעים אלה ליבנו נתון לבורא עולם על הנס שקרה לנו קיבלנו חיים חדשים ברוך מחייה המתים. חזרתו היא תחילתה של רפואה למשפחה, חזרתו הוא רגע של אושר, מהכאב שאנו חווים מאז 7 באוקטובר".

אביו של הישאם, שעבאן, אמר: :אנחנו רוצים להודות לביה"ח איכילוב על קבלת הפנים ותחילת השיקום, ומקווים שהוא לא יארך. להודות לצוות המשא ומתן , ולהודות לרה"מ ולבקש ממנו להמשיך את המהלך שקיים ולהודות לטראמפ וממשלתו שהכניסו בנו רוח. למטה החטופים, המתנדבים, שנתנו פייט עבורנו ומודים להם בקול רם".

שורדי השבי עברו במהלך הלילה סדרת בדיקות ראשונית, וימשיכו להיבדק לאורך השבוע הקרוב על-ידי הצוותים הרפואיים שיבחנו את מצבם הבריאותי והנפשי. השישה התעוררו הבוקר ביקיצה טבעית בבתי החולים בהם הם מאושפזים כשהם עטופים בבני משפחתם, וימשיכו להיות מלווים על-ידם במהלך היום.

עם שובם הביתה, החלו שורדי השבי לספר לסביבתם את שעברו בגיהנום השבי בעזה. עומר שם טוב הוחזק במשך 450 ימים לבדו במנהרה, בלי אור שמש, מאז שאיתי רגב שוחרר בעסקה הקודמת. למרות לחץ מצד ישראל, הוא לא קיבל את התרופות לאסתמה בה הוא חולה. כמו כן, כשצה"ל תקף באזור בו שהה, הוא הורד למנהרה עמוקה יותר. עומר סיפר כי נחשף רק לעיתים לתקשורת, והיה מודע למאבק להחזרתו. הוא ניסה לשמור שבת במהלך השבי, ואמר להוריו: "ידעתי שתחלצו אותי".

כמו כן, עומר ונקרט סיפר כי בכל תקופתו בשבי הוא שהה במנהרה נפרדת, ולא נחשף לתקשורת בשוב שלב. בנוסף, הוא סיפר כי לא היה מודע למאבק לשחרורו. הוא השיל 15 ק"ג ממשקלו ועבר דברים קשים בשבי, שטרם חשף בפומבי. בנוסף, אליה כהן שיתף את סביבתו כי הוחזק במנהרות, הורעב במכוון ואף נכלא בכלובים בחלק מהזמן. הוא סיפר כי רק אתמול גילה שבת זוגו זיו עבוד שרדה את הטבח במיגונית המוות סמוך לרעים, ממנה אליה נחטף.