נתגלה בית קברות עתיק מימי הסנהדרין: "ייתכן שחכמי יבנה קבורים בו"

עתיקות שנתגלו לאחרונה ביבנה, בחפירות לרגל הרחבת העיר - חושפות לראשונה בית קברות עתיק מימי הסנהדרין היהודי, לפני כאלפיים שנה. במהלך חפירות שמובילה רשות העתיקות בעיר, נמצאו שרידי מבנה עתיקים, שמהווים עדויות לחייהם של תושבי יבנה בימי ההנהגה היהודית, שגלתה לאזור לאחר חורבן ירושלים.

החפירות נערכו במימון רשות מקרקעי ישראל ובשיתוף עם עיריית יבנה, ובהן נתגלו בית קברות ושברי כלי אבן עשויים קירטון, המעידים על נוכחות יהודית באזור. כמו כן נתגלו ספלים שעשויים אבן גיר, ומעידים על נוכחות יהודית ושמירת הלכות טומאה וטהרה במקום. לצד זאת, אותר מפעל עצום להפקת יין מהתקופה הביזנטית, כשהשבוע צפויים להתקיים באזור החפירות סיורים במסגרת שבוע המורשת בישראל.

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

סחר בנשים והתעללות מינית: משפטה של שותפתו של ג'פרי אפשטיין יוצא לדרך

"אנשים בסכנה מבלי לדעת": מאחורי הקלעים של ההחלטה על איכוני השב"כ

חייל הואשם בהטרדות מיניות – וצפוי לקבל 4 חודשי עבודות שירות

פבלו בצר וד"ר דניאל וורגה, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, סיפרו: "גילוי הממצאים מימי הסנהדרין מאוד מרגש. זו דרישת שלום ישירה מהתקופה שבה אספה ההנהגה היהודית את השברים אחרי חורבן בית המקדש, גלתה ליבנה, ושם - החלה לשקם מחדש את העם היהודי". בנוסף, סיפרו בצר וד"ר וורגה על בית הקברות, שנמצא במרחק של 70 מטר בלבד מהמבנה: "מצאנו עשרות קברים המסודרים באופן יוצא דופן, בשורות ובמרחקים קבועים - דבר שעשוי ללמד על קיומה של מן 'חברה קדישא' - גורם כלשהו שהיה אחראי על הקבורה".

מנהלי החפירה תיארו את מבנה הקברים הייחודי שנתגלה באזור: "לקברים צורות שונות: חלקם עשויים כארונות קבורה העשויים אבן, ואחד עשוי עופרת. על פי מיקומו של בית הקברות, ניתן לשער שהוא הוקם מחוץ לגבולות העיר, בהתאם להלכה היהודית ולחוק הרומי". באשר לשאלה האם נקברו בבתי הקברות יהודים או פגאניים, נמסר כי "מוקדם עדיין לקבוע, משום שלא מופיעים עליהם סימנים אתניים מזהים. הממצאים מאפשרים להעלות, בזהירות, את האפשרות כי מדובר בקברים של הקהילה היהודית של העיר. אם נכונה השערה זו, אזי ייתכן כי לפחות בחלק מהקברים, אולי ביפים שבהם, נקברו חכמי יבנה, בני דורם של רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא ורבן גמליאל".