בדיקה גורלית בין תקווה לייאוש: הבן ה"חטוף" יימצא?

ציונה דמארי ילדה את הבן הבכור שלה ושל בעלה יוסף בחודש יולי לפני 60 שנה בדיוק. הלידה התרחשה באמבולנס, בדרך לבית החולים בחדרה, ובאותם רגעים קשים ומרגשים היא לא ידעה שזאת תהיה הפעם האחרונה שתראה אותו. השבוע ביצעו בני הזוג בדיקת DNA של חברת myheritage כדי לנסות ולהתחקות אחר עקבותיו. ציונה לא איבדה מעולם את התקווה לפגוש את הבן האבוד, בעוד שיוסף כבר מזמן שם את הפרשה הכואבת מאחור. ליווינו אותם השבוע לקראת הבדיקה ושמענו מהם על הפרידה האכזרית והזכרון הנוכח.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"אמרו לי שהוא חולה ובגלל זה מעבירים אותו לבית חולים אחר. הוא בכה מלא כשנולד והיה בריא, ידעתי ישר שמשהו לא היה בסדר". נזכרת ציונה ברגע הכואב בחייה. "לאחר מספר ימים שבהם ביקשתי לראות את התינוק באה אחות ואמרה לי שהוא מת. מה מת? אמרתי לה. למה לא נתת לי לראות אותו?".

ציונה ויוסף לא זכו לתת לבנם הבכור שם, הם לא קיבלו תעודת פטירה ומעולם לא ראו את קברו. בביתם של בני הזוג תלויות על הקירות עשרות תמונות של חמשת הילדים הנוספים שהביאו לעולם ושל הנכדים הרבים שהתווספו למשפחה. אך התמונה החסרה, שאינה על הקיר, נוכחת מאוד בחיי המשפחה.

בית משפחת דמארי בנתניה הוא בית חם ושמח. בגינה הגדולה מאחורי הבית, הם מגדלים עצים מלאים בפירות וציונה מספרת בגאווה שכל נכד שמגיע מקבל שקית קלמנטינות, וכמה היא אוהבת שהנכדים מבקרים.

"גדלנו בבית פתוח, מדברים פה על הכל", מספר ארנון, בנם השני של ציונה ויוסף שנולד שנה לאחר אחיו הבכור. "הבית היה חם ואוהב לא החסירו מאתנו דבר, אך על אחי הגדול ונושא החטיפה לא דיברנו מעולם. עד השנה האחרונה שעניין החטיפות נחשף יותר בתקשורת".

אמנם סיפורו של הילד הנעלם לא סופר, אך הצל ריחף תמיד מעל המשפחה וארנון מספר שלאורך השנים תמיד הייתה הדודה שהזכירה לכולם ש"הוא לא הבן הבכור" וכי היה לפניו עוד ילד שגורלו אינו ידוע.

ההחלטה לחקור את הנושא הגיעה בסוף דווקא מדור הילדים. "לאורך השנים החלטנו שאנחנו לא מעלים את הסיפור בבית כי לא רצינו לגרום להורים שלנו צער, אבל היום עם בדיקות ה-DNA וכששני ההורים שלי עדיין בחיים יש בי עוד תקווה", מסביר ארנון.

"אני מדמיינת אותו שאולי הוא התחתן ואולי הוא בצבע אחר וזאת שלקחה אותו בלונדינית. והוא יגיד: למה אני כהה? מי היו ההורים שלי? וממי לקחת אותי? וזה כל הזמן בראש שלי", מספרת ציונה על התקווה שעדין קיימת בלבה - שבנה חי. "אני אומרת, שבכל מקרה אני מוכנה לקבל אותו בזרועות פתוחות. ואני אראה שהוא דומה לילדים שלי, כן, אני מוכנה. אם הוא יגיד שהוא לא יכול הרבה, אני אגיד לו, מתי שתרצה הבית פתוח".

לעומתה, בעלה יוסף לא מאמין שייצאו תוצאות חיוביות מהבדיקות האלו ומציין שאחרי אותו יום בבית החולים, לא חזר לחשוב על כך. "עבר זמנו בטל קורבנו, ככה התורה אומרת", הוא מסביר. "היא היום בת 80 אני מעל 84. אם יבוא הבחור הזה ויגיד אני שייך לכם משפחת דמארי, לקחו אותי, או שיבואו ויוכיחו שזה שלנו, אשרי המאמין".

בשנים האחרונות צף ועולה הנושא הכאוב שהושתק במשך שנים, של חטיפת ילדים, בעיקר מתימן ומדינות הבלקן והעברתם למשפחות אשכנזיות חשוכות ילדים. חברת MyHeritage, חברת סטארטאפ ישראלית שעוסקת באילנות יוחסין, הקימה מאגר גנטי ביוזמתה של חברת הכנסת נורית קורן והיא מעניקה בדיקות DNA בחינם למעורבים בפרשת ילדי תימן המזרח והבלקן במטרה לאחד משפחות.