בנט קורא להילחם בפילוג: "אסור לאפשר לפרק את ישראל מבפנים"
ראש הממשלה התייחס בנאומו בטקס המרכזי ביד ושם לקרע בין הימין והשמאל. "גם מול הגרמנים לא השכלנו לשתף פעולה", אמר בנט ומתח ביקורת מרומזת להשוואות בין השואה למלחמה באוקראינה: "שום דבר לא משתווה לשואה". הרצוג: "הטלת ספק בזכות ישראל לקיום – אנטישמיות לשמה"
זוכרים את ששת המיליונים: מדינת ישראל מרכינה ראש ומתייחדת הערב (רביעי) עם זכר קורבנות מכונת ההשמדה הנאצית בעצרת הממלכתית ברחבת גטו ורשה במוזיאון יד ושם בירושלים, שמתקיימת במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג וראש הממשלה נפתלי בנט.
השנה נערך האירוע בסימן "מסילות אל האבדון - שילוחם של היהודים בתקופת השואה". בטקס משתתפים שורדי שואה, בני הדור השני ובני משפחותיהם. במהלך האירוע ידליקו שישה ניצולים - רבקה אליצור, שמואל בלומנפלד, צבי גיל, אולגה קיי, אריה שילנסקי ושאול שפילמן - שש משואות המייצגות את ששת מיליוני הנרצחים.
ראש הממשלה פתח את נאומו ברמיזה עבה להשוואות שנעשות בין השואה לבין מלחמות בעידן ימינו כמו למשל המלחמה באוקראינה מבלי לציין אותה. "השואה היא אירוע חסר תקדים בהיסטוריה האנושית", אמר בנט. "אני טורח לומר זאת כי ככל שהשנים נוקפות, יש יותר שיח בעולם שמשווה אירועים קשים אחרים לשואה. אבל לא, גם המלחמות הקשות ביותר בימינו אינן השואה ולא דומות לשואה".
בנט והמשיך ואמר כי "שום אירוע בהיסטוריה, אכזרי ככל שהיה, אינו משתווה להשמדת יהודי אירופה על ידי הנאצים ועוזריהם. מעולם, בשום מקום אחר ובשום זמן אחר, לא פעל עם אחד להשמיד עם אחר. בצורה כל כך מתוכננת, שיטתית וקרת רוח, מתוך אידיאולוגיה מוחלטת ולא מתוך תועלתנות".
לאחר מכן דיבר בנט על תופעת האנטישמיות שרק הולכת וגוברת כפי שגם צוין בדו"ח שהתפרסם היום ומעיד על גידול דרמטי באירועי אנטישמיות ברחבי העולם. "בכל מופע שלה, האנטישמיות לובשת צורה שונה, מוצאת כביכול סיבה אחרת. פעם טובחים בנו כי לנו היהודים יש מנהגים שונים: כשרות, שבת, תפילות - מה שהביא יהודים רבים דווקא להיטמע בגוים ואפילו להתבולל. אבל אז האנטישמיים תקפו את היהודים דווקא כי הם נטמעים בסביבה, ו'מטמאים' את הגזע שלהם. היהודים מצליחים? סיבה לאנטישמיות. היהודים נכשלים ועניים מרודים? סיבה לאנטישמיות. היהודים מקימים מדינה מוצלחת וחזקה? סיבה לשנוא אותם".
ראש הממשלה הוסיף כי "ומה הלקח? מה עלינו לעשות עם זה? התשובה שלי ברורה: הציווי הגורלי שלנו הוא לעמוד לגורלנו. לסמוך רק על עצמנו. להיות חזקים ואף פעם לא להתנצל על קיומנו או על הצלחתנו. מדינת ישראל חזקה. אנחנו בונים גשרים אל חברים חדשים וישנים, מעמיקים בריתות. אך לצד החברים, הידידים ובני הברית שלנו הקרובים והרחוקים, עלינו לזכור אמת בסיסית: אנחנו נתקיים כאן בארצנו, רק אם נעמיק את שורשינו באדמה זו שלנו".
בסיום דבריו התייחס בנט לפילוג: "מול הגרמנים נלחמנו לא כגוף אחד אלא שני ארגונים יהודים מתחרים שלא שיתפו פעולה ביניהם. אפילו בימים האפלים ביותר בהיסטוריה היהודית, בתוך תופת ההשמדה, השמאל והימין לא השכילו לשתף פעולה. איזו איבה פנימית הייתה יכולה להצדיק פיצול ברגע שכזה? אסור לנו לאפשר לאותו גן מסוכן של פלגנות לפרק את ישראל מבפנים. היום יש לנו צבא אחד, ממשלה אחת, כנסת אחת ועם אחד. כשאנו מאוחדים, אף אויב חיצוני לא יוכל לנו". בנאומו של בנט הוא לא הזכיר את איראן כלל, בשונה מהשוואות שהיו בנאומים קודמים ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.
נשיא המדינה פתח את נאומו בסיפור על תמונה שנחרטה בזכרונו, "יש רגעים שבהם תמונה אחת מספרת את כל הסיפור", פתח הנשיא את נאומו. "אני עומד כאן לפניכם כשאני נושא איתי תמונה כזו. תמונה נדירה, שמי שראה אותה, לא יוכל לשכוח לעולם. זוהי תמונה של אם וילדיה על שפת הבור, קני הרובים נוגעים בגבה. רגע לפני שגופה קורס אל בור המוות, היא רוכנת אל ילדיה הפעוטים. וברגע אחד כל הרובים מעלים עשן".
"ילד אחד נשמט תחתיה. בשארית כוחותיה אוחזת האם ביד בנה הקטן שיושב יחף על ברכיו, על האדמה הספוגה בדם". התמונה שהציג הנשיא צולמה ב-13 באוקטובר 1941. הוא הוסיף וסיפר: "כשראיתי אותה בספרה של ההיסטוריונית דוקטור וונדי לואר, ספר שעסק בתמונה הזו ורק בה, הרגשתי שכל ישותי מתהפכת בקרבי ביגון, בזעם, בכאב".
הרצוג המשיך בנאומו: "אין לנו תוחלת ואין לנו צידוק כעם וכמדינה אם לא נזכור לנצח את שאירע לבני עמנו, בגטאות, במחנות ההשמדה, במשרפות ובכל המקומות בהם אבד צלם אנוש, ולחמלה לא היה כל זכר. ולצד זאת עלינו להוכיח, ובראש ובראשונה לעצמנו, שלא רק ההיסטוריה מלכדת אותנו כעם, אלא גם העתיד המשותף שלנו, הוא בסיס איתן להעמקת החיבורים בינינו - לא פחות מעברנו".
שנת 2021 הוגדרה כשנת שיא באנטישמיות, הרצוג התייחס לנושא ואמר: "הטלת ספק בזכותה של ישראל להתקיים - היא לא דיפלומטיה לגיטימית, אלא אנטישמיות לשמה, שיש לעקור מהשורש. עלינו להמשיך ולהיאבק בביטוייה המכוערים של האנטישמיות ששבה ומרימה את ראשה במקומות רבים בעולם, בין היתר ברשתות החברתיות".
לבסוף סיכם הנשיא: "פתחתי את דבריי הערב בתמונה, ואני מסיים אותם בתמונה. על שולחן העבודה שלי ניצבת תמונה שמטלטלת את כל רואיה. גם אותה, מי שראה פעם אחת, לא יוכל לשכוח לעולם. במרכז התמונה - דורה דרייבלט-איזנברג זכרה לברכה, ילידת לודז', מספר אסיר 55374 מבירקנאו אושוויץ ואיתה - נינתה הקטנה - דניאלה הר צבי. הנינה אוחזת ביד סבתה. דגל ישראל נוגע בידיהן. התמונה הזו מספרת בצורה ברורה את הסיפור כולו".
מחר ב-10:00 תישמע צפירת דומייה בת שתי דקות. לאחר מכן ייערך טקס הנחת הזרים ביד ושם השתתפות נשיא המדינה, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, נשיאת בית המשפט העליון, ארגוני ניצולים ולוחמים ומשלחות מרחבי הארץ ומחו"ל. ב-11:00 ייערך אירוע "לכל איש יש שם" במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, נשיאת הבונדסטאג ונשיאת בית המשפט העליון. במהלך הטקס יודלקו 6 נרות זיכרון על ידי חברי כנסת וניצולי שואה. ב-13:00 ייערך באוהל יזכור טקס האזכרה המרכזי.