תחקיר חושף: עדויות על יותר מ-30 נשים שהותקפו מינית ב-7 באוקטובר
תחקיר שערך ה"ניו יורק טיימס" במשך חודשיים חושף את השימוש הרחב באונס ופשעי מין נגד נשים על ידי מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר. בין היתר, סיפרו חיילים וחובשים מתנדבים על מציאתן של יותר מ-30 גופות של נשים ונערות באתר מסיבת הטבע ובסביבתו, ובשני קיבוצים, כשהן במצב דומה: רגליים פשוקות, בגדים קרועים, עם סימני התעללות באזורי המפשעה ואיבר המין
בתחקיר שערך עיתון ה"ניו יורק טיימס" האמריקני במשך חודשיים, והערב (חמישי) נחשפו הפרטים החדשים והכואבים מתוכו, נקבע כי תקיפות מיניות של נשים על-ידי מחבלי חמאס לא היוו אירועים בודדים במתקפה של 7 באוקטובר, אלא חלק מדפוס רחב של אלימות על בסיס מגדר. בהסתמך על קטעי וידאו, צילומים, נתוני GPS מטלפונים ניידים וריאיונות עם יותר מ-150 אנשים, כולל עדים, צוות רפואי, חיילים ויועצים לנפגעי אונס, ה"טיימס" זיהה לפחות שבעה מקומות שבהם נראה כי נשים ונערות ישראליות הותקפו מינית או חוללו, וגורמים ישראלים אומרים שבכל מקום שבו מחבלים תקפו - במסיבת הטבע, בבסיסים הצבאיים לאורך גבול הרצועה ובקיבוצים - הם התעללו בנשים.
ארבעה עדים תיארו בפירוט בתחקיר כי ראו נשים שנאנסו ונרצחו בשני מקומות שונים לאורך כביש 232, שמהווה כביש גישה ליישובים רבים בעוטף עזה - ושלאורכו נטבחו אנשים רבים על ידי מחבלי חמאס. ה"טיימס" ריאיין מספר חיילים וחובשים מתנדבים שפעלו בשבת השחורה, ותיארו את מציאתן של יותר מ-30 גופות של נשים ונערות באתר המסיבה, בסביבתו ובשני קיבוצים במצב דומה: רגליים פשוקות, בגדים קרועים, עם סימני התעללות באזורי המפשעה ואיבר המין.
לפי התחקיר, "קשה לשאת הרבה מהדיווחים, והראיות החזותיות מחרידות". ה"טיימס" צפה בתצלומים של גופת אישה אחת שגילו כוחות החירום בהריסותיו של קיבוץ נצור, עם עשרות מסמרים שננעצו בירכיה ובמפשעה, וסרטון נוסף, שסופק לעיתון על ידי צה"ל, שבו נראות חיילות ישראליות בבסיס ליד עזה שנראה שנורו ישירות בנרתיקיהן.
ינון ריבלין, חבר מצוות ההפקה של המסיבה, שאיבד שני אחים בפיגועים, סיפר ל"ניו יורק טיימס" כי לאחר שהסתתר מהמחבלים, הוא יצא מתעלה ועשה את דרכו למתחם החניה, מזרחית למסיבה, לאורך כביש 232, וחיפש ניצולים. סמוך לכביש המהיר, לדבריו, מצא גופה של צעירה, כשהיא שכובה על בטנה, ללא מכנסיים או תחתונים, רגליים פשוקות, ונראה לדבריו, "כאילו מישהו קרע אותה לגזרים". גילויים דומים התגלו גם בקיבוצים בארי וכפר עזה.
ספיר, רואת חשבון בת 24, הפכה לאחד העדים המרכזיים של המשטרה. היא לא רוצה להיות מזוהה במלואה, מחשש לביטחונה. היא השתתפה במסיבה עם כמה חברים, וסיפקה לחוקרים עדות גרפית. היא גם דיברה עם ה"טיימס", ובריאיון בן שעתיים מחוץ לבית קפה בדרום הארץ היא סיפרה שראתה קבוצות של מחבלים חמושים אונסים ודוקרים למוות לפחות חמש נשים.
חמאס הכחיש את ההאשמות של ישראל באלימות מינית. פעילים ישראלים זעמו על כך שמזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש וסוכנות נשות האו"ם לא הכירו בהאשמות הרבות עד שבועות לאחר המתקפה. משטרת ישראל הודתה כי במהלך ההלם והבלבול של המתקפה, היא לא התמקדה באיסוף דגימות מהגופות הרבות, בבקשת נתיחות פתולוגיות או בחינה מדוקדקת של זירות הפשע. שילוב של כאוס, אבל כבד והרצון להביא את החללים לקבורה לפי ההלכה גרמו לכך שגופות רבות נקברו במהירות האפשרית. רובן מעולם לא נבדקו, ובמקרים מסוימים, כמו בזירת המסיבה, שבה נטבחו יותר מ-360 בני אדם תוך שעות ספורות, הגופות נגררו משם על ידי משאית, מה שהותיר הרבה משפחות בעלטה באשר מה שאירע ליקיריהן.